אי הגשת דוחות מע"מ

עבירות מס - אי הגשת דו"חות מע"מ במועד
אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) - רוסלן ביקנוב, משפטן

סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק המע"מ") מעניש על אי הגשתו של דו"ח שיש להגישו ע"פ חוק מע"מ או תקנות לפיו. החובה להגיש דו"ח תקופתי קבועה בסעיף 67 לחוק מע"מ ובסעיפים 20 ו-23 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976. בצד החובה לציית להוראות בדבר הדיווח התקופתי, מכילה לשון סעיף 117(א)(6) לחוק המע"מ גם אי ציות לדרישתו של המנהל להגיש לו פרטים נוספים או דו"ח נוסף, ע"פ סמכותו בסעיף 72 לחוק המע"מ.
קיום הוראות חוקי מס דורש משמעת והתנהגות שיטתית, רצופה ומסודרת. אופי זה של חוקי מס בולט במיוחד בחובה להגיש דו"ח תקופתי למע"מ, וזאת בשונה מחוקים אחרים המטילים גם הם איסורים וציווי "עשה" למיניהם. חובת הגשת דו"ח חוזרת על עצמה מדי חודש (או מדי חודשיים לכל היותר, במקרה של עסק בעל מחזור קטן).
העבירה על הוראותיו של סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ היא העבירה השכיחה ביותר בין עבירות מס. בד"כ, העוסק שנקלע לקשיים כלכליים מוצא פתרון זמני באי הגשת דו"חות תקופתיים שמשמעותו שמירת הכספים המגיעים למע"מ בידו לשימושו האישי בעסק. סיבה נוספת לאי הגשת דו"חות תקופתיים היא פתיחת מעין "קו אשראי" ע"י אי דיווח ושימוש בכספים המגיעים למע"מ, קו ש"אינו מצריך" ערבויות דוגמת מימון בנקאי. בימ"ש אינם נוהגים בד"כ להבחין בין שני הסוגים. לעניין זה נאמר:
"גם כאשר עיכוב הכספים מוסבר בקיומם של קשיים כלכליים, ואף אם העיכוב נעשה רק מתוך שאיפה לדחות במעט את מועד העברת הכספים, עדיין מתעורר חשש שבנסיבות מסוימות לא יוכלו רשויות המס לקבל כספים אלו כלל אם הפרט ייקלע למצב של חדלות-פירעון, כפי שגם אירע במקרה שבפנינו.
יוצא אפוא כי על-פי תכליתם, האיסורים הפליליים על הימנעות מהעברת מסים שנגבו משתרעים גם על מצבים שבהם לפרט עומדת אך ברירה בין עיכוב כספי המסים בידיו לבין התמוטטותו הכלכלית. שכן, לפרט אין זכות לבסס את המשך פעילותו העסקית על כספים שאינם שייכים לו. על-כן יש לקבוע כי ההגנות של "הצדק סביר" ונקיטת האמצעים הסבירים או הנאותים למניעת העבירה אינן חלות אף אם העיכוב בהעברת כספי המסים נבע ממצוקה כלכלית קשה שהותירה בפני הפרט אך בחירה בין העברת כספי המסים, שאינם שייכים לו, לבין קריסתו הכלכלית." [ רע"פ 4844/00 ברקאי נ' מדינת ישראל, משרד האוצר פ"ד נו(2) 37, 46 (2001)]
מעמדו של העוסק כנאמן האוצר בכספים שגבה העוסק כמס מלקוחותיו ופגיעה ביחסי נאמנות אלה ע"י אי העברת הכספים לידי האוצר, מהווים עבירה שנסיבותיה חמורות:
"כאשר עוסק מקבל כספים ממי שרוכש ממנו שירות הוא גובה ממקבל השירות מס ערך מוסף. המס הזה מופקד בידיו בנאמנות עד להגשת הדו"ח התקופתי כנדרש על פי החוק. על שום כך, לא יכולה להישמע מפיו של עוסק הטענה כי מצבו הכלכלי הקשה מנע ממנו את תשלום חובו לרשויות המס. שהרי מלכתחילה לא היו כספי המס שהופקדו בידיו כספיו שלו. ואם עשה בהם כבתוך שלו, הנה לשם כך נועדו דיני העונשין ועליו לשלם את הדין." [עפ"ג 09-03-7373 חנוך מנשה נ' מדינת ישראל (מיסים כג/6 (דצמבר 2009) ה-57)]
גם מזווית אחרת חמור המעשה: העוסק רשאי להוסיף למחיר עסקאותיו את המס רק משום החובה שבחוק ולהחזיק בהם רק בשליחות האוצר. שמירת התוספת הזאת בידיו מהווה שימוש בכספים שלא כדין. [גיורא עמיר עבירות מס ועבירות הלבנת הון מהדורה חמישית 676 (2008)]
רציונל נוסף שמונח בבסיס הסעיף הוא כי הפגיעה בציבור באי הגשת הדו"ח במועד אינה רק באי העברת הכספים להם זכאי הציבור אלא יש בכך פגיעה בנטל הרובץ על הציבור ופוגע בשיוויון שבנשיאת הנטל.

רמת גן: רח' בן גוריון 2, (מגדל ב.ס.ר 1)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
[email protected]
www.taxlawyers.co.il

אי הגשת דוחות מע"מ

עבירות מס - אי הגשת דו"חות מע"מ במועד

ממומן

מאמרים נוספים בתחום חוק ומשפט - דיני מיסים