 |
| |
בן ממשיך |
בן ממשיך בתא המשפחתי העתיק / גלעד שרגא, עו"ד |
|
|
יוסף - הבן הממשיך
"וַיִּרְאוּ
אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא
יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" (בראשית לז, ד)
השפל אליו הגיעו יחסי יוסף ואחיו אשר הביא לשנאה
תהומית ביניהם עד כדי רצון להיפטר מאחיהם כשהדבר כרוך בסכנת נפשות, בעצם השלכתו
לבור, מעלה את השאלה במי תלויה האשמה למצב אליו הדרדו עד כדי כך יחסי יוסף ואחיו?
האם יוסף הוא שגרם לכך: הוא הביא "אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם"
(בראשית לז, ב) או שמא האשמה מוטלת על יעקב אשר זרע את זרע הקנאה, הוא זה שתפר ליוסף כתונת פסים "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו... וְעָשָׂה
לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים. כלומר, מעשהו של יעקב גרם לשנאה תהומית ביניהם.
לפי הגמ' במסכת שבת י' ע"ב, ניתן
להסיק שיעקב הוא זה שלא "היה בסדר", הגמ' רואה את העובדה שיעקב נתן ליוסף יחס מועדף ושונה על פני אחיו כדבר בעייתי, עד כדי תליית הירידה
למצרים ביחס המועדף שניתן ליוסף:
ואמר רבא בר
מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל
שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו, נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר
וירדו אבותינו למצרים.
נראה שלמרות פשט הכתובים לפיו יוסף עצמו מלבה את שנאתם של אחיו אליו,
הוא חולם חלומות שתמציתם היא "הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ" (שם, ח)
והוא ממשיך לספר להם גם אחרי שהם מעירים לו ("וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו...
וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו"), חז"ל בחרו, בכל זאת, להדגיש ולבקר את
יעקב על התנהגות זו, עד שתלו בה את
יסודות שעבוד מצרים. ניתן
לראות מפשט הכתובים, כי יעקב שם לב לאנטגוניזם שמייצרים חלומותיו של יוסף בקרב
אחיו והוא גוער ביוסף ואומר לו: מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבוֹא נָבוֹא
אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה". אבל לבד מזאת לא
נוקט יעקב שום פעולה אקטיבית למחות כנגד החלומות, ההפך, יעקב אפילו מקבל את
התנהגותו של בנו, הכתוב נוקט בלשון התעלמות מכוונת: "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת
הַדָּבָר".
למרבה ההפתעה ולמרות שיעקב יושב עשרים ושתים שנה באבל ובצער על אובדן בנו, ומודע לתוצאותיה של הענקת
מתנת כתונת הפסים ליוסף, לאחר שהוא נפגש שוב עם יוסף, הוא לא לומד את הלקח וממשיך
לנהוג כלפי יוסף כבן מועדף ומבשר לו: "ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ
מצרים... לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון
יהיו לי". מיד לאחר מכן הוא אומר ליוסף בפרוש: "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך...". ולדעת המפרשים
הסבר הפסוק, הוא שיוסף יקבל את העיר שכם כתוספת, או שיקבל עוד חלק בנחלה.
רואים אנו, כי העדפתו של יעקב את יוסף מטביעה את חותמה
על היחסים בין
האחים, ונמשכת לכל אורך חיי יעקב,
החל בכתונת הפסים אשר התנוססה על גופו של יוסף בצעירותו כדגל אדום, ועד להפיכתו של יוסף לבן בכור רשמי תחת ראובן, לאחר ירידת
יעקב למצרים.
בידוע הוא שכאשר נעשית העדפת אחד הילדים על פני אחיו,
בין אם הדבר נעשה במכוון ובין אם בהיסח הדעת, יוצר הדבר מתחים גלויים וסמויים
ביחסים המשפחתיים ובפרט ביחסים שבין האחים.
לא אחת נדרשות משפחות רבות גם בימנו אנו, לקבל החלטה
בנוגע למינויו של "בן ממשיך",
בעסק המשפחתי, ובמיוחד בולט הדבר במגזר החקלאי, בו נדרש מינויו של "בן
ממשיך" בנחלה כתנאי להעברת הזכויות בנחלה, החלטה שמביאה לא אחת להרס מרקם
היחסים בתא המשפחתי וליריבויות בין בני המשפחה לאורך שנים רבות.
מינויו של "בן ממשיך"
במשק והכתרתו של הבן כיורש כבר בחיי ההורים כשהדבר נעשה ללא הסכמת האחים ו/או ללא
ידיעתם, כאשר הדבר מעניק זכויות לבן אחד וגורע מזכויותיהם של יתר האחים, כמוהו
כהענקת כתונת פסים לאותו בן, כשמעליה מתנוססת כתובת המצהירה, כי אכן זה הוא הבן
המועדף על פני יתר האחים.
ההכרח להעניק את זכויות המשק החקלאי רק
לאחד הבנים, בהתאם להוראות מינהל מקרקעי ישראל, מציב אתגר לא פשוט בפני ההורים,
אתגר הטומן בחובו סכנה לפגיעה ביחסיהם של ההורים עם יתר הילדים, וחמורה מכך היא
הסכנה לפגיעה אנושה במערכת היחסים שבין האחים אשר עשויה להביא להתפוררות התא
המשפחתי והיחסים המשפחתיים שבין האחים.
תוצאותיה של הענקת "כתונת הפסים"
ליוסף, ראויה לשמש כתמרור אזהרה לנו כחברה ובפרט לנו כהורים, בהיותנו אמונים על
חינוך ילדינו, ולדרך בה יש לנהוג ביחס לילדנו מינקות ולאורך כל ימי חייהם.
אין חולק, כי דרך חינוכו של כל ילד, שונה ואחרת בתוך התא
המשפחתי המצומצם, ולכל אחד צרכים, רצונות ודרכי הבעה והתקשרות המיוחדים רק לו, אך
עלינו כהורים להיות ערים ומודעים להתנהגותנו כלפי כל אחד מילדנו וביחס המופגן
כלפיהם, ולצפות מראש כיצד עשויה התנהגותנו להתפרש על ידי יתר האחים, לבל נמצא
עצמנו מעניקים "כתונת פסים" למי מילדנו גם מבלי שהתכוונו לעשות זאת.
הכותב הינו עו"ד המתמחה בדיני אגודות שיתופיות, מושבים
ומשקים חקלאיים.
מייל: [email protected]
אתר: www.gilad-law.co.il
משק.קום
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה
לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ
משפטי. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. כמו כן, אין להעתיק, לפרסם
ולהפיץ מבזק זה, כולו או חלקו, ללא קבלת אישור מאת עו"ד גלעד שרגא
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים בתחום חוק ומשפט - אגודות שיתופיות |
| לימודי משפטים כבסיס לקריירה לא משפטית / אברהם אבו |
| מה המשותף בין נוחי דנקנר, רם אורן, יורם מוקדי, עפרה שטראוס, זוהר גושן, יורם טורבוביץ' וגבריאלה שלו (שגרירת ישראל באו"ם)? פרט לעובדה כי הם כולם אנשי מפתח מתחומים שונים במשק הישראלי, ישנו מכנה משותף נו |
|
|
|
|
|
| הבטיחו לי להיות בן ממשיך בנחלה / גלעד שרגא, עו"ד |
| מינוי "בן ממשיך" אינו תלוי בהיותו של הבן חבר אגודה, אם כי הוא מכשיר את הדרך לחברות באגודה ומבטיח שבעתיד האגודה לא תערים קשיים בשלב העברת הזכויות במשק שכן האגודה היא זו שאישרה את עצם המינוי. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| בן ממשיך בתא המשפחתי העתיק / גלעד שרגא, עו"ד |
| מינויו של "בן ממשיך" במשק והכתרתו של הבן כיורש כבר בחיי ההורים, ללא הסכמת האחים, כאשר הדבר מעניק זכויות לבן אחד וגורע מזכויותיהם של יתר האחים, כמוהו כהענקת כתונת פסים לאותו בן שמונה כבן ממשיך. |
|
|
|
|
|
|
|
|
| הקריטריונים לקבלה לחברות במושב / גלעד שרגא, עו"ד |
| הכנסתם של תנאי קבלה לתקנון האגודה, אינו מבטיח, כי אלו יאושרו ע"י בית המשפט, שכן במידה וימצא כי תנאים אלו הינם בלתי סבירים ומנוגדים לעקרונות הצדק הטבעי ייפסלו התנאים וההוראות חרף עיגונן בתקנון. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
