קנדה ידועה כמדינה שבאופן יחסי קל להגר אליה אך התמונה הזו השתנתה במהלך ה3 שנים האחרונות בעקבות שינויים בחקיקה ונוהלים חדשים שקבעה הממשלה השמרנית בראשות סטיבן הרפר.
הגירה לקנדה במסלולים כלכליים עדיין אפשרית לאנשים בעלי השכלה , ניסיון מקצועי ויכולת כלכלית ממוצעת , אך המודל הקנדי מתחיל להדמות לאמריקני – הסיכוי הטוב ביותר להשגת ויזת הגירה לקנדה שמור למי שזכה לתמיכת מעסיק קנדי במהלך ההגירה.
בעבר הלא רחוק קנדה איפשרה לכל אדם שעמד בהגדרה של עובד מקצועי להגיש בקשת הגירה. כל שנדרש הוא ניסיון מקצועי באחת משלוש רמות ההכשרה הגבוהות באינדקס המקצועות הקנדי. רף הכניסה היה נמוך וגרם לעומס עצום על מחלקת ההגירה. הקונסרבטיבים החליטו להיות יותר סלקטיביים ועל ידי תיקון בחוק ההגירה (שחלק ראו כמחטף מכוון שהוא נכנס לחבילת חקיקה רחבה יותר) העניקו לשר ההגירה והאזרחות סמכויות חדשות בקביעת אופן הטיפול בבקשות הגירה ונכון לספטמבר 2010 השימוש שנעשה בסמכויות הוא להגביל את מספר הבקשות החדשות של עובדים מקצועים במסלול הפדראלי שקנדה תקלוט בכל שנה. הדבר מושג על ידי קביעת רשימה סגורה של מקצועות מועדפים ומכסות קשיחות.
מה יכול לעשות אדם שניסיונו המקצועי ב10 השנים האחרונות ( התקופה הרלוונטית) לא נמצא ברשימת המקצועות המועדפים ועדיין מעוניין להגר לקנדה?
שתי אלטרנטיביות עיקריות קיימות. הראשונה היא לנסות לעמוד בדרישות של מסלול הגירה אחר, כגון קוויבק או התכניות הפרובינציאליות. השניה היא להגיע לקנדה על אשרה זמנית ולאחר מספר חודשים או שנים להתקדם למעמד תושב קבע. בחירה במסלול הנכון יכולה להיות עניין מורכב. מסלולי הגירה שונים זוכים לעדיפות שונה ולכן צריך לקחת בחשבון גם את דרישות הסף של רישיון העבודה או אשרת ההגירה וגם את פרק הזמן הצפוי להשלמת כל תהליך ההגירה. לדוגמא, זוג ששוקל להגר במסלול הפרובינציאלי של מניטובה (דרך הקהילה היהודית) עשוי להשיג תושבות קבע בקנדה באופן מהיר יותר על ידי ויזת לימודים לבן זוג אחד שתוביל להנפקת אשרת עבודה לבן או בת הזוג השני. להחלטות שכאלה יכולה להיות השפעה רבה על יכולתם של אזרחים זרים להגר או לחיות בקנדה באופן חוקי כתושבים זמנים שיש להם דרך ברורה להתקדם לתושבות קבע.
התכניות של קוויבק ושל מרבית הפרובינציות לא מציבות חסמים להגירת אנשי מקצועות. בתכנית של קוויבק יש דגש על שליטה בצרפתית בנוסף לפרמטרים הקבועים של השכלה וניסיון מקצועי. טבלת הניקוד של הפרובינציה הצרפתית של קנדה כוללת נקודות בונוס על קשר לקוויבק: לימודים , קרובים וביקורים בפרובינציה עשויים להוסיף לניקוד של המבקש/ת. מרביתן של תכניות המועמדים הפרובינציאליות של קנדה כוללות מספר תתי-קטגוריות. גם במסלולים הפרובינציאליים תמיכת מעסיק הינה דבר משמעותי ביותר, אך יש מספר לא מועט של מסלולים בהם ניתן להגר ללא הצעת עבודה ממעסיק קנדי. חלק מהפרובינציות מאפשרות לעובדים ברמות ההכשרה בינונית ונמוכה להגר אחרי עבודה בענפים מסוימים (כגון תיירות , מזון , ייצור) של 6 או 9 חודשים. יש לציין שהתכניות הפדראליות והתכנית של קוויבק הן היחידות שמעוגנות בחקיקה מסודרת. בתכניות הפרובינציאליות למועמדים הנהלים נקבעים על ידי משרד ממשלתי של הפרובינציה שאחראי לתחום ההגירה. יש פחות שקיפות ושיקול דעת נרחב בהרבה לקציני ההגירה הפרובינציאליים האמונים על הנפקת נומיניישן סרטיפיקט.
