התערבות ממשלתית בכלכלה

בעד ונגד התערבות ממשלתית בכלכלה

בספטמבר 2008 חילץ המימשל הפדרלי שתי חברות פרטיות העוסקות במתן משכנתאות והלוואות למימון לימודים.  ההתערבות עשויה לעלות למשלם המיסים האמריקאי כמה עשרות ואולי מאות מיליארדי דולרים. ממשלות מתערבות בשוק הפרטי בחמש דרכים עיקריות. שתיים מהן טובות, ושלוש מהן פחות טובות.

התערבות ממשלתית שכולם מסכימים שהיא טובה:

רגולציה
התערבות טובה אחת זה לפעול כרגולטור, הקובע את כללי המשחק של השוק ומפקח עליהן. בתפקיד זה המדינה מפעילה את שלטון החוק כמחוקק, אוכף ושופט, דבר שמאפשר הקמת חברות, חתימה על חוזים שאפשר לאכוף, העסקה של עובדים וסחר ברכוש וקרקעות. כמו כן המדינה פועלת כרגולטור המאפשר מנגנוני שוק מורכבים כמו שוק הון (פיקוח על בנקים, מסחר בניירות ערך, הפעלת בורסה) או מונע כשלי שוק (הרשות להגנת הצרכן, הממונה על ההגבלים העסקיים וכד').

מוצרים ציבוריים
התערבות טובה שניה היא על ידי רכישה ואספקה של מוצרים ציבוריים. ישנם מוצרים שאי אפשר שכל אזרח יירכוש בעצמו יצרוך בעצמו. לדוגמה כולנו היינו רוצים שתהיה שגרירות ישראלית בלונדון או בטוקיו, אבל אף אחד מאיתנו לא ישלם את חלקו היחסי באופן ישיר. כולנו רוצים חיל מודיעין שפוקח עין על איראן, אבל לא נוכל להסתמך על כך שכל מי שנהנה מהביטחון הזה יישלם מרצונו. קיימים גם מוצרים חצי-ציבוריים (כמו חינוך, בריאות וכבישים), שבהם אמנם יש אנשים שמרוויחים ישירות מהספקת המוצר, אבל כולנו מרוויחים מזה שיש במדינה כח עבודה משכיל או שהאנשים בקניון לא חולים באבעבועות שחורות.

התערבות ממשלתית פחות חיובית

חלוקה מחדש של העושר
ההתערבות אחת השנויה במחלוקת היא חלוקה מחדש של העושר במדינה. בעזרת מערכת מיסים וקיצבאות המדינה משתדלת לעשות את העניים פחות עניים, טענת התומכים בגישה זו היא כי התועלת שמקבלים העניים מתוספת הכנסה גדולה בהרבה מהפסד התועלת שמאבדים העשירים. אלף שקל לעני זה אוכל יותר טוב או מחשב בבית, ואילו פחות מיליון שקל לשרי אריסון זה... טוב, לא משנה.

הפעלת חברות ממשלתיות
התערבות נוספת השנויה במחלוקת היא הפעלה של חברות עסקיות בבעלות הממשלה שמטרתן להכניס למדינה כסף ואולי גם לספק מוצר נחוץ או מסוכן. דוגמאות מקובלות הן רשות השידור ומפעל הפיס, ובעבר גם אל-על, צים ובזק. כאן הטענה היא שניתן להרוויח כסף ישירות בלי להטיל מיסים (למשל בנק לאומי מרוויח מצויין ומשלם דיבידנדים, גם פלאפון), וכן לספק מוצר בעל חשיבות אסטרטגית (כמו שירותי תעופה בזמן מלחמת יום-כיפור) או מסוכן (כמו הימורים חוקיים, או תחמושת).

חילוץ עסקים במשבר
התערבות שלישית היא סיוע וחילוץ של עסקים שנקלעו למשבר. בעבר התופעה הייתה נפוצה והמדינה העניקה סיוע לעסקים בלתי-כלכליים (למשל על ידי מיסי מגן או מכסות ייבוא). כיום התופעה הצטמצמה לכמה תחומים מוגדרים: עסקים בעלי חשיבות לאומים מיוחדת כמו תעשיות צבאיות או חקלאות, הסקטור הפיננסי למשל בנקים וחברות ביטוח, ועסקים הפועלים באזורי פריפריה גיאוגרפית/כלכלית. כאן הטענה היא שהמדינה יכולה בעזרת כספי משלם המיסים לפתור כשלי שוק ולהשיג מטרות חברתיות.

מהם החסרונות של התערבות ממשלתית?

בזבוז כספי הציבור
בטווח הקצר התערבות ממשלתית היא לעיתים קרובות שגויה כלכלית כי ההחלטות מתקבלות על ידי אנשים שאין להם תמריץ כלכלי אלא פוליטי, לדוגמה הפרטת צים נעשתה במחיר נמוך כי הממשלה היתה במשבר וסילבן שלום היה צריך להוכיח שהוא מסוגל להפריט חברה גדולה. כך הלכו לאיבוד כמה מאות מיליוני שקלים.

חוסר יעילות כלכלית
בטווח הטיפה-פחות-קצר התערבות ממשלתית מעוותת את השוק ומסיטה אותו משיווי משקל של מקסימום תועלת (לדוגמה: מיסים מקטינים את הייצור והצריכה ופוגעים ברווחה. סובסידיות עושות ההיפך, אבל מחייבות הטלת מיסים שנזקםגבוה מתועלת סובסידיה באותו סכום).

סכנת שחיתות
בטווח הבינוני מעורבות ממשלתית מעודדת שחיתות.  יותר כוח לפקידים = יותר תמריץ לשחד אותם. כאשר  פקיד צריך להחליט מי יקבל סובסידיה של מיליארדים, שווה לשלם לו כמה מיליונים כדי שהסובסידיה תגיע דווקא אליך. אם אין סובסידיות, אין את מי לשחד.

פגיעה במוטיבציה להתאמץ ולהצליח
בטווח היותר ארוך ההתנהלות הממשלתית  שבה אין צורך לשלם מחיר על כישלון כלכלי פוגע ברמת התחרותיות ולכן ביעילות המשק. זה קורה כי חברות ממשלתיות מתנהלות לעיתים בחוסר יעילות משווע (למשל רשות השידור או בזק לפני שהתחילו להפריט אותה בשנות התשעים). כמו כן כאשר הממשלה מתערבת בדרך של חילוץ (כמו עכשיו בארה"ב) זה גורם לגם לשוק הפרטי לחשוב שמותר לנמנם או להמר בפראות כי הדוד סם יבוא לנקות אחריך. ובישראל?  כנראה שגם כאן יבוא הדוד סם לנקות אחריך (ע"ע פרוייקט הלביא).

גיא יריב-  מרצה לרטוריקה ומומחה לטיפול בפחד קהל, הוא המייסד של בית הספר לדיבור מול קהל – הגוף הראשון בישראל המתמחה בהקניית מיומנויות רטוריות, כולל התמודדות עם חרדות במה, שכנוע והעברת מסרים.

גיא וצוות המרצים במכון מעבירים מגוון רב של קורסים וסדנאות, כגון: סדנאות לחרדת קהל, קורסים והכשרות לדיבור באנגלית מול קהל, קורסים להעברת מצגות (גם באנגלית) ולמכירות, מועדון דיבייט לשיפור תרבות הדיון, הכשרות במיומנויות הנאום לבני נוער ועוד.

כמו כן, גיא יריב הוא עורך הספר 'המדריך להשכלה גבוהה' (בשיתוף עם ד"ר אליעזר יריב), ועומד בראש דירוג האוניברסיטאות והמכללות של חברת מעל הממוצע. גיא כלכלן בהשכלתו ושימש כמרצה לעמידה-מול-קהל במכללה למינהל, בבית הספר לדיפלומטים של משרד החוץ, ובפקולטה למשפטים במכללת נתניה.