דיווח,
ניהול ורישום שעות העבודה של העובדים בהתאם לתיקון 24 לחוק הגנת השכר
מאת: רונן
פורת, רו"ח*
בהתאם לתיקון
24 לחוק הגנת השכר, שנכנס לתוקפו ביום 1.2.09 (שהאכיפה הפלילית הנוגעת
לאי קיומו החלה ב- 1.5.09), חלה על המעסיק חובה (בין יתר הדרישות), לפרט במדויק במסגרת
תלוש השכר שעליו למסור לעובד, את מספר שעות העבודה שבהם עבד העובד בפועל
(הרגילות והנוספות) בתקופה שבעדה שולם השכר ואת מספר ימי העבודה שבהם עבד העובד
בפועל בתקופה שבעדה שולם השכר.
חובה זו חלה
לגבי תלושי השכר של כל אחד מהעובדים (כולל משרות אמון והנהלה, עובדים שאינם מגיעים
למקום העבודה – כגון: אנשי מכירות, טכנאים, עובדים באאוטסורסינג, עובדים
בחו"ל, כוננים, תורנים, נהגים, שומרים וכו').
כלומר, גם
עובדים בתנאי העסקה מיוחדים כנ"ל נדרשים אף הם ליתן פרוט מדויק של ימי
העבודה ומספר שעות העבודה שלהם בכל יום. חובת המעביד, בהקשר זה, היא לפרט את
מספר הימים והשעות המדויק בתלוש השכר.
חובה זו אינה
חלה רק כאשר מדובר בעובד שתנאי עבודתו ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על
שעות העבודה והמנוחה שלו. בהקשר זה יודגש כי החוק מדבר על אפשרות פקוח על שעות
העבודה והמנוחה, ולא על פיקוח בפועל, והשוני בין השניים ברור.
כלומר, השאלה
אינה אם למעביד פלוני היה למעשה פיקוח על שעות העבודה והמנוחה של עובד פלוני, אלא
האם תנאי העבודה ונסיבותיה, אפשרו פיקוח כאמור. למשל, כאשר מדובר בסוכן מכירות או
טכנאי שירות שמבצע את עבודתו אצל לקוחות, שעד היום לא נדרש ממנו ליתן דיווח על
מספר שעות עבודתו המדוייק, ניתן למצוא את האפשרות הטכנית המתאימה על מנת
שהמעביד יקבל דיווח ברמה יומית על שעות עבודתו (דיווח נוכחות באמצעות
הטלפון מאתר הלקוח, באמצעות הודעת sms,
באמצעות הטלפון הנייד שברשות העובד וכו').
בהתאם לתיקון
שבוצע במקביל בחוק שעות עבודה ומנוחה:
מעביד חייב
לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועיות, שעות נוספות,
גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית.
לענין שעות
עבודה, שעות מנוחה שבועית ושעות נוספות ייערך הרישום בפנקס שעות
העבודה באופן שוטף ויכלול רישום שעות עבודה בפועל.
לא בוצע
הרישום בפנקס כאמור בסעיף 2 לעיל באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרוניים, ייחתם
הרישום מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעביד מינה לכך.
בהתאם לסעיף
העונשין שבתיקון 24 לחוק הגנת השכר, מעביד שמוסר לעובדו תלוש שכר שלא
נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם (הנדרשים במפורט בחוק), נחשב כמי
שעבר עבירה פלילית (כמו גם בעבירות נוספות) ודינו קנס של 13,050 ₪, ובנסיבות
מחמירות קנס של 26,100 ₪.
נושא מישרה
בתאגיד (מנהל פעיל, שותף, בעל תפקיד אחר האחראי מטעם המעביד על תחום השכר והעובדים)
חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת העבירות, ואם הפר חובתו זו – דינו מחצית הקנס
הקבוע לכל עבירה.
בחוק קיימת
חזקה לפיה נושא מישרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה לעיל, אלא אם כן הוכיח שעשה כל
שניתן כדי למנוע את העבירה.
עוד יצויין,
כי בהתאם לתיקון לחוק הגנת השכר, נטל ההוכחה בכל הנוגע לתביעה, בה תובע
העובד תשלום שכר עבודה בגין שעות עבודה (לרבות גמול שעות נוספות - עד 15
שעות נוספות בשבוע או עד 60 שעות נוספות בחודש - או גמול עבודה במנוחה שבועית),
שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, עבר לכתפי המעביד.
כלומר,
המעביד יצטרך להוכיח כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה אותן תבע בכתב
התביעה שלו, אלא אם יציג המעביד רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות העבודה כנדרש בתיקון
לחוק. מדובר בנטל הוכחה שיהיה למעביד קשה מאוד להרים.
לסיכום, תיקון
24 לחוק הגנת השכר קובע הוראות מפורשות בדבר רישום שעות העבודה של העובדים
במקום העבודה, גם לסוגי עובדים שלא דיווחו על שעות עבודתם לפני כניסת הוראות
התיקון לתוקף.
כמו כן, עקב
הסנקציות הפליליות והכספיות הכבדות אשר יוטלו על מי שלא יעמוד בדרישות החוק, מומלץ
לכל עסק לוודא ולבדוק שרישום שעות העבודה של העובדים בעסק עומד בדרישות החוק.
* הכותב הינו
מנכ"ל חברת LSH Vision Ltd,
המפתחת ומשווקת פתרונות נוכחות מתקדמים TimeWatch, www.timewatch.co.il
|