כשרות בתי תפילין

כשרות הבתים

בבתי התפילין ישהן הלכות רבות בנוגע לכשרותן. אבל לפני שניגש לפרטי ההלכות של הבתים, ברצוני להציע מעין מבוא לבתי תפילין. ידוע ומפורסם שיש שני סוגי בתי תפילין: בהמה גסה ובהמה דקה. ידיעה זאת מוטעית לחלוטין, בשני מישורים: א.) באמת הכל עשוי מעורות של שוורים או עגלים, דהיינו בהמה גסה, רק משתמשים בעור יותר עבה או יותר דק, וב.) יש ארבעה סוגים ולא שניים. ואלו הן: "בהמה גסה", "בהמה דקה עור אחד" (שני אלו נקראים גם "תפילין גסות" ו"תפילין דקות" או בקיצור יותר "גסות" ו"דקות"), "פשוטים מהודרים" ו"פשוטים" רגילים, כאשר הכינוי העממי "בהמה דקה" בעצם מכוון לשלושת הסוגים האחרונים, בלי להבחין ביניהם.

ומה ההבדל באמת? נתחיל מן הקל, אל הכבד (לפי משקל בקילוגרמים):
1) פשוטים – אלו בתים עשויים מחתיכות רבות של קלף או עור דק מודבקות בצורה של בית בדבק חזק. המשנה ברורה מביא רק את החיי אדם שמכשיר צורה כזאת של "בנייה", אך מסיים שהמנהג להכשירם. נחשבים לדרגת "כשר בדיעבד", בהנחה שנעשו בצורה תקינה. יש לפחות מפעל אחד שמייצר בתים מסוג זה באופן שזה כמעט תמיד פסול.

2) פשוטים מהודרים – ה"קציצה" (החלק עליון של הבית, בו נמצאות הפרשיות) עשויה מחלק אחד בלבד, עור ארוך שמקופל ומודבק לעצמו דוגמת אוריגאמי, ושאר הבית עשוי חלקים חלקים בדומה לפשוטים הרגילים. משמע מדברי המשנה ברורה שזה כשר לכתחילה.

3) דקות עור אחד – מותחים "קליפה" דקה מעור מסביב לשלדה פנימית המורכבת מכמה חתיכות, וכך נעשה העור החיצוני "עור אחד ממש" כפשוטו של השולחן ערוך, והבית נחשב לדרגת מהודר.

4) בהמה גסה – כל הבית (למעט תוספת עור מרובעת בעובי התיתורא לצורך אסתטיקה בלבד) כולו עשוי מעור אחד רצוף, עבה ביותר, שמקופל ומוכבש בצורה של בית תפילין. אלו הבתים שרוב רובם של שומרי תורה ומצוות מניחים. מפני שאין ביקוש ברמות האחרות של בתים, רק בבהמה גסה, המפעלים מכניסים עוד כל מיני הידורים שלא נמצאים כלל בדקות או בפשוטים. אקוב רק בכמה מהם לשם דוגמה: חוט התפירה עובר בין הבית, עיבוד עורות ביד, ריבוע הבתים בכח גברא (ריבוע רגל או ריבוע יד) ושי"ן משוך ביד לחומרא. בע"ה נסביר מה משמעות הדברים הללו בפעם אחרת.

כמה הלכות שחשוב לדעת עליהן, הנוגעות לבתי תפילין:
א.) החריצים המבדילים בין ארבעה בתי תפילין של ראש חייבים להיראות בבירור לכל אורך הגג (בצדדים זה לא מעכב). יש לוודא שהם לא נסתמו בצבע, ושגם בנקודת המפגש בין חריץ הגג לחריץ הדופן יש רצף ישר. סטייה או מפגש לא ברור בין החריצים, כמו שמצוייר כאן, בד"כ מעיד על חריצים מזוייפים, דבר שעלול לפסול את התפילין (ניתן לתקן בקלות).
ב.) תחתית הבית ( החלק הלא צבוע בשחור) צריכה להיות נקי מכל צבע ולכלוך. אם יש גוש של צבע, מדבקה, או לכלוך ממשי אחר, הדבר נחשב לחציצה בהנחת תפילין אפילו בדיעבד. צבע הספוג בעור הבית נקרא "חזותא בעלמא" ואינו חוצץ.
ג.) הלכה למשה מסיני שיהיה ריבוע מדוייק בקציצה ובתפרים (ויש אומרים גם בתיתורא) של התפילין. אמנם ריבוע זה אינו נמדד בכלים משוכללים אלא בעין בלבד. לכן אם פינת אחת קיבלה מכה, יש חשש לכשרות רק אם כשמסתכלים מלמעלה הבית לא נראה מרובע. בבית של ראש החריצים מטעים את העין, לכן לפעמים צריך להעתיק את צורת הבית לנייר ע"י הצמדת הקציצה לדף והתווית הצללית בעפרון, ואחרי זה להתבונן בצורה שיצאה על הדף. אם ברור שזה ריבוע, הבית כשר.
ד.) קשר ה"יו"ד" בתפילין של יד חייב להיות צמוד לגמרי לבית בכל עת לפי דברי ספר הזוהר הקדוש, ולפי ההלכה לפחות בעת הנחת התפילין. בעיה זאת קיימת במיוחד במנהג אשכנז, כי מושכים את הקשר מהבית כל פעם שמהדקים את הרצועה על היד. ישנם מספר פתרונות לבעיה, והשניים הכי מקובלים על הפוסקים הם לתקוע חתיכת רצועה או עור בתוך המעברתא (המחילה שדרכה עוברת הרצועה) באופן שלא מאפשר לרצועה לזוז כלל וכלל, או לקשור גיד או חוט אחר מסביב לקשר, דרך המעברתא.

שאלות נפוצות:

צבע מתקלף בבית? לא נורא. לפי רוב הפוסקים, אין הלכה למשה מסיני שהבתים יהיו שחורים, רק הרצועות, ומנהג ישראל לצובעם שחור כמו הרצועות. אך יש פוסקים שהחמירו בצבע שחור של הבתים כמו ברצועות. לכן, אם חסר קצת צבע בפינות או מקומות אחרים, לא קרה כלום. וגם אם הבית לבן כולו, אפשר להניח את התפילין בברכה אם אין תפילין אחרות בנמצא.
סדק מדאיג בתיתורא? אין מה לדאוג. זה סדק שקיים בכל בית, שם פותחים את הבית, דרך שם הכניסו את הפרשיות (עי' ציור משמאל). בד"כ זה סתום ומכוסה בצבע מסיבות אסתטיות.
צריך להרחיק מרטיבות? כדאי. לא להניח על שיער רטוב מאד, וכו' בעיקר מפני שזה אט לאט יכול לגרום לקימור בתחתית הבית, דבר לא יפה לחפץ קדוש זה, וגם במקרים קיצוניים יכול לפסול את הריבוע של התיתורא. אבל נזק לפרשיות הוא מן הנמנע. פעם הביאו לי תפילין שנתקעו בהצפה ונשארו מתחת למים ליום או יומיים. אך הפרשיות בפנים היו בריאות ושלימות. הפלא ופלא!
ומה עם חום? החום אכן יכול לגרום נזק לפרשיות בעקיפין. כשהדיו מתחמם הרבה, הוא קצת נמס, ונדבק לצד אחורי של הקלף (כי הקלף מקופל ומגולגל בתוך הבית). אחרי זה, כשפותחים את הפרשיות לבדיקה, חלק או כל הדיו מתקלף ונתלש ממקומו.

כשרות בתי תפילין

כשרות בתי תפילין

ממומן

מאמרים נוספים בתחום יהדות - כללי