|
|
כשרות והידור בתפילין ומזוזות |
כשרות והידור בתפילין ומזוזות / יעקב גשר |
|
בס"ד
הגדרת
כשרות "לכתחילה" ו"בדיעבד" בסת"ם
הרבה פעמים אנו
נתקלים במונחים כמו "מהודר", "לכתחילה", "כשר
בדיעבד", או "כשר בשעת הדחק". מה פשר הדברים? מה
משמעות כל רמה ורמה? מי מחליט מה זה מהודר או בדיעבד?
האמת שיש כמה גורמים
שקובעים את רמת הכשרות של תפילין ומזוזות. אחד הדברים שלוקחים בחשבון
בשקלול רמת כשרות הוא מכלול הדעות השונות בהלכה בייחס לאותן תפילין
או אותה מזוזה. למשל, מזוזה הכתובה על קלף משוח (קלף שלאחר
תהליך העיבוד הרגיל "משחו" אותו בסיד לבן להחליקו) נחשבת כשרה בדיעבד
כי יש הרבה פוסקי הלכה שהחשיבו את הסיד לחציצה בין הדיו לקלף הפוסלת את המזוזה.
ואם בסופו של דבר נפסק שמזוזה כזאת אכן כשרה, מפני ריבוי הדעות המכשירות את הסיד,
כשרותה חלשה מפני שהיא נתונה במחלוקת.
השיקול השני שנכנס לרמת
כשרות הוא הקפדה על הכללי המסורת והוראות הפוסקים לסופר. למשל, יש באותיות כל
מיני "קוצים", שפיצים קטנים ופינות חדות. ברוב המקרים אם עיגל הסופר את
הפינות האלה, אין עליו טענה מצד הכשרות, אבל זה לא ממלא את כל הדרישות המדוייקות
של כתיבה לפי המסורת. דוגמה נוספת היא אם לא השאירו שוליים בקלף לפי המידה
הדרושה. העדר שוליים רחבים לא פוסלים לאף דעה אחת, אך יש חסרון בזה שלא מילאו אחר
ההוראות המובאות במקורות.
על גבי שני אלו ישנו
מרכיב שנקרא "נוי מצוה" והוא היופי של המוצר: אם בכתיבה, אחידות
האותיות, יושר הקווים וחדות הצורות; בבית של התפילין הנוי בא לידי ביטוי
בזה שכל התאים של הבית של ראש באותו גודל, שיש לצבע מראה אחיד, ושהשי"ן שבבית
של ראש מסודר ואסתטי כראוי; גם ברצועות ישנו עניין של נוי במראה אחיד של הצבע,
ובהעדר שריטות וקמטים בעור. מרכיב זה הינו "על-הלכתי", בשני מובנים: א.
רוב הדברים הקשורים לנוי מצוה לא מוזכרים בפירוש במקורות ההלכתיים, ב. גם אם פריט
ממלא את הכל דרישות ההלכה במאה אחוז, ייתכן שיוגדר כ"לא מהודר"
מפני שחסר לא המרכיב של הנוי, ז"א הוא כשר בתכלית אבל לא יפה.
ועתה נבאר כל אחת
ואחת מרמות הכשרות השונות: כשרות לכתחילה הכוונה שלא קיימת דעה משמעותית
בפוסקים שפוסלת. יכול להיות שהכתב לא כל כך יפה, וגם שהסופר לא קיים את כל
ההוראות שצריך סופר להקפיד עליהן—אם לא תייג אותיות בד"ק חי"ה כלל (כי
הרמב"ן הוא היחיד שמחמיר בזה) או לא טבל במקווה אפילו לפני כתיבת השמות
הקדושים, הסת"ם עדיין בגדר "לכתחילה".
כשר בדיעבד, הכוונה שיש דעות שפוסלות אך
הוכרעה ההלכה להכשיר. בדרך כלל בדרגה הזאת יש דינים שבהם המכשירים מרובים על
הפוסלים, אבל כמות הפוסלים לא מבוטלת. למשל, אם לא תייג אותיות שעטנ"ז
ג"ץ הסת"ם יורדים לדרגת "בדיעבד" כי יש כמה דעות
בראשונים שמחמירות בתיוג זה, אבל שני פוסקים סמכותיים הכשירו. לכן חסרון תגי
שעטנ"ז ג"ץ זה בגדר כשר בדיעבד, וחובה להוסיף את התגין.
הפירוש המילולי של
המילה "בדיעבד" הוא: שכבר עשה. זאת אומרת מדברים על המצב
כפי שהוא עכשיו, אחרי שכבר נעשה מעשה. קבעת את המזוזה, הנחת תפילין. אם אתה בא
לשאול עכשיו, האם מה שעשיתי היה בסדר? התשובה, בדיעבד, אם כבר עשית, כשר.
יצאת ידי חובת המצוה. אם היית בא לשאול לפני כן, התשובה היתה: לא, אל תעשה כך את
המצוה. אסור להכניס את עצמך למחלוקת בין גדולי עולם. את תקנה את המזוזה הזאת,
תקנה אחת שמקיימת את ההלכה ללא מחלוקות. או במילים אחרות: מי שנהג כך, לא כהוגן
עשה, אך יצא ידי חובה.
כשר בשעת הדחק בלבד, הכוונה שיש בדבר מחלוקת
משמעותית ולפוסלים יש רוב בנין ורוב מנין. אם כן, מדוע זה כשר אפילו בשעת דחק ולא
פסול לגמרי? כי יש פוסק "כבד" שמקל, או שאין לפוסלים רוב מנין באמת, רק
נימוקם יותר מתקבל על הדעת, או כל מיני סיבות אחרות שבגללן החשבון ההלכתי נראה
שמוכרע לפסול אבל אינו מבורר לגמרי, לכן יש מקום לסמוך על המקילים בשעת הדחק, וזה
עדיף מכלום. דוגמה: אם כתב הסופר תפילין ביד שמאל (והוא ימני), פסול, אבל
אם אין לו תפילין אחרות אלא אלו שכתב סופר ימיני ביד שמאל (כי אותו חודש יד
ימינו היתה כרוכה בגבס, נגיד), יניחם בלא ברכה. למה יניחם? הרי הן פסולות, ומה
מרוויח מזה שהוא מניח תפילין פסולות?! אלא יש דעה אחת בראשונים שכתיבה ביד ימין לא מעכבת באמת, והרבה ראשונים לא
פירשו דבריהם אם הדבר פוסל או לא, אך לא יברך כי הברכה הולכת רק על מה שבטוח.
וכשרות מהודרת הכוונה
שהכל נעשה לפי דעת כל (או כמעט כל) הפוסקים, וגם הסופר קיים את כל העניינים מצדו
על צד הטוב ביותר, וגם שהכתב מסודר ומיופה (נוי מצוה). הפער שבין לכתחילה למהודר
יכול להיות מזערי ביותר, וגם בתוך דרגת "מהודר" יש טווח עצום של מדרגות,
גם מצד ההלכה וגם מצד הנוי והיופי של הכתב.
בהרבה מקרים קשה
להגדיר בצורה מוחלטת את רמת הכשרות, כי הגבול בין "מהודר"
ל"לכתחילה" ובין "לכתחילה" ל"בדיעבד" לא תמיד ברור
לגמרי. אך כדי לתת מושג מה בתכל'ס כלול בכל רמה, ולסייע לקונים לא ליפול בפח,
הרכבנו כאן רשימה מקיפה אבל לא כוללת של תכונות ומרכיבי כשרות הסת"ם, מחולקת
למרכיבי תפילין ומזוזות ורמות כשרות שונות.
קצרה היריעה מלהסביר
את כל המונחים והמושגים המובאים בטבלה, אבל העוסקים בתחום צריכים להכיר ולהתמצא
בהם ולספק תשובות לשאלה אם למוצר שהם מוכרים יש את התכונות הדרושות המפורטות כאן.
רמת כשרות
|
הקלף
|
הכתב
|
הבתים
|
הרצועות
|
לכתחילה
|
·
לא משוח או מוחלק
·
קלף שליל או עגלים ולא עזים
|
·
תיוג של כל אותיות שעטנ"ז ג"ץ
·
הקפדה על קוצו של יו"ד העליון והתחתון
·
רגל הגימ"ל יורדת מתחת לרגל שמאל (בכתב אשכנזי)
·
הסופר מוסמך לכתיבת סת"ם
·
לא נעשה שימוש בדיו של "רפידוגרף" כלל
·
הכתב אחיד בסגנונו—לא מעורבב משני סוגים
|
·
חריצים שבין בתים של ראש ניכרים היטב
·
ריבוע תפירות, תיתורא וקציצה מדוייק
·
תחתית השי"ן של ראש מגיעה עד למטה
|
·
עור עליון
|
מהודר – הידורים מוכרחים
|
·
עיבוד סיד ביד
·
קלף עם ה"ליצה"
|
·
תיוג של כל אותיות בד"ק חי"ה
·
כתב יפה ואחיד במראה
·
הסופר טבל לפני הכתיבה כל יום
·
הקפדה על קוצי הלמ"ד ואותיות אחרות
·
ראש הלמ"ד כמלוא וא"ו
·
סיום השורות ישר
|
· כל הבית עור אחד ממש
· עיבוד סיד ביד
· גיד התפירה עובר בין בית לבית
(בשל ראש)
· פרודות עד התפר בלי דבק (בשל
ראש)
· שי"ן של ראש משוך ביד
|
·
עיבוד וצביעה ביד ולא מכונה
|
הידורים נוספים
|
·
עיבוד ללא תנאי (בתפילין)
|
·
"תגי קבלה"
·
לא נעשה שימוש בעט ברזל
|
·
ריבוע יד או ריבוע רגל
·
תפירת "מכוונות"
·
שי"ן של ראש עם תגין
|
·
שחורות משני הצדדים
|
כמובן שאם לא קיימו
את הדרישות של ה"לכתחילה" הסת"ם כשרים רק בדיעבד.
אם ’לא
מהודר‘ זה גם כשר, למה חייבים להוציא עוד כסף על זה?
על כשרות מהודרת כבר דיברנו למעלה, ואין צורך להסביר שוב את
העניין. אז מה עם השיקול הכלכלי? אם בדרגה של ”לכתחילה“ אני כבר בטוח שזה כשר,
מה עוד יש צורך להוסיף? למה אנשים מחפשים כל הזמן להדר מעבר למה שצריך לעשות?
התשובה לשאלות אלו היא כפולה: א. בעבודת
הבורא הגישה הנכונה היא לא של צמצום ודיוק על המילה ותו לא, אלא וודאי שאם אני
עושה משהו בשביל מלך מלכי המלכים, אני רוצה לעשות את זה בשמחה, בפאר ובהדר, לא
במסכנות וצמצום.
ב. מתוך הבנה פשוטה שכל אחד וודאי לא רוצה
להסתפק במועט בקיום מצוות, כמו שהצענו בתשובה הראשונה כאן, החכמים קבעו ששיעור
ההידור הוא שליש מעלות הפריט ה“כשר“, ושזה חובה להוסיף סכום זה על מנת לקיים את
המצווה בהידור. כמובן שהחובה היא בהנחה שיש ליהודי קצת כסף בבנק בשביל
ההידור הזה—לא מבקשים מאף אחד להיכנס למינוס בשביל לשפר קיום המצווה.
שליש המחיר—בפשטות זה אומר שאם אתרוג רגיל עולה שלושים ש"ח,
בשביל ההידור אני צריך להשקיע עשרה שקלים נוספים. בתפילין ההפרש מגיע לסכום יותר
משמעותי, כמובן, אבל זה אותו עקרון. יש אומרים שאת השליש מחשבים מהסכום הסופי,
זאת אומרת 50% מהמחיר המקורי זה תוספת ההידור. גם כמובן, השליש זה המינימום בלבד,
ואפשר להוסיף עוד. כל אחד צריך לעשות את שיקולו לפי יכולתו ונטיית לבו.
ע"כ
|
|
|
יעקב גשר |
אני עוסק בתחום ספרות סת"ם זה משנת תשס"א התמקצעתי בכמה וכמה ענפים בתחום זה, ביניהם הגהה, שיפוץ ספרי תורה עתיקים, והדרכה לסופרים. בצבא פקדתי על יחידת סופרי הסת"ם של הרבנות הצבאית. |
מכון אור המזוזה |
מכון מקצועי למכירה ובדיקה של תפילין ומזוזות, מגילות וספרי תורה. מתאים לכל הנוסחים והעדות, ומחירים שמתאימים לכל כיס. |
רח' יצחק שדה 28 |
גבעת שמואל |
0527617126 |
|
יהדות - כללי |
תאריך: 29/6/2010 |
תגיות:
סת"ם
תפילין כשרות
תפילין מהודרות
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים בתחום יהדות - כללי |
|
|
|
|
|
|
ארון קודש: מה הוא אומר לך? / אביב יועצים |
קהילות שונות ואנשים בונים סוגים שונים של ארונות קודש. כשהם רואים ארון קודש, אנשים שונים מגיבים אליו בצורות שונות שכן עבור אנשים שונים הארון מבטא דברים שונים. |
|
|
|
|
|
תפילין: שעה של מסתורין / אביב יועצים |
המראה של החפץ הקדוש והכה מוכר הזה מעורר בי הרגשה מוזרה. אני מביט על תפילין ואני מרגיש שמדובר במין חפץ מסתורי שכולו אפוף בסוד ובניחוח של עולם אחר ורחוק. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|