צבע: הרושם המיוחד שמראהו החיצוני של כל שטח
יוצר בעינינו לפי קרני האור שהוא מחזיר או סופג – אדום, לבן, כחול, שחור וכיוצא
באלה (מילון אבן שושן)
מחקרים רבים מראים שלצבעים יש השפעה גדולה
עלינו הן מבחינה פיזית והן מבחינה פסיכולוגית. הצבע הוא בעצם סוג של אור המגיע
אלינו מהשמש, או ממקור קרינה אחר, ומזרים אנרגיה אל גופינו ונפשנו. כאשר לא מגיעה
מספיק אנרגיה מהשמש - למשל בארצות מסוימות בהן יש חודשים ארוכים של חורף ללא שמש -
ניתן לראות השפעות שליליות על הנפש.
מבחינה פיזיקאלית, יש לצבע תכונות ידועות,
שאפשר לכמת אותן מדעית, כגון: אורך גל ודחיסות.
עוד ידוע, כי אור לבן מורכב למעשה ממספר צבעים
גם יחד.
מבחינה פיזיקאלית, יש לצבע תכונות ידועות,
שאפשר לכמת אותן מדעית, כגון: אורך גל ודחיסות.
עוד ידוע, כי אור לבן מורכב למעשה ממספר צבעים
גם יחד.
יצרנים, משרדי פרסום וכד', משקיעים מחקרים
ומחשבה רבה בנושא צבעו של המוצר, לפני הוצאתו לשוק. דוגמה לכך ניתן לראות במוצרי
קוסמטיקה וקרמים, שבד"כ יהיו בצבעים בהירים או בצבע לבן - המסמל טוהר וניקיון,
ולא בצבע חום (כי מי מאיתנו ישתמש בקרם חום??).
דוגמה נוספת לחשיבות הצבע ניתן לראות בהשפעתו
על סביבת העבודה: כאשר הוחלפו צבעי הקירות בחברה מסוימת, מאפור לבז',ניכר כי מצב
הרוח של העובדים השתנה, הם היו רגועים יותר ונעדרו פחות מעבודתם.
נוכל לראות כי צבעי הלבוש שלנו משפיעים לא אחת
על מצב רוחנו. אם אנו מרגישים חסרי-כוחות וחסרי-אנרגיות, עדיף שלא נלבש אפור. ביום
שאנחנו צריכים להיות אנרגטיים, לפעול ולעבוד במרץ, כדאי שנלבש אדום. ידוע גם שצבעי
הלבוש של האחר, משפיעים על תפיסתנו אותו. צבע הלבוש (בנוסף לגזרת- הבגד) משדר
סמכותיות, נאיביות, עליצות, התבדלות, רכות וכן הלאה.
בל נשכח כי צבע הוא תלוי תרבות. בסין, האדום
מסמל ברכה ונהוג להשתמש בו בטקסים שונים. מצד שני האדום מסמל גם אות אזהרה - רמזור
אדום.
מערות הקבורה של מלכים מצריים נצבעו בכחול אות
למלוכה, אולם בטיבט הצבע הכחול סימן דווקא את האלים הרעים.
ניתן לראות את השפעת הצבע גם בעולם החי: נחשים
צבעוניים יהיו מסוכנים יותר מנחשים אפורים או שחורים. הטווס מתהדר בנוצותיו
הצבעוניות וכד'.
יש אמונות הגורסות, שלצבעם של בעלי-חיים יש
השפעה מאגית. למשל: חתול שחור - סימן למזל רע.
עוד ידוע כי הויטמינים שאנו מקבלים באמצעות
המזונות שאנו צורכים, מאופיינים אף הם לפי צבעים. למשל: רוב המזונות הצהובים
מכילים ויטמין ,A
ובד"כ נמצא ויטמין B במזונות אדומים.
דיאטנים ממליצים לאכול מדי-יום ירקות ופירות
בחמישה צבעים שונים, כדי לקבל את כל משפחות הויטמינים השונות (הנבדלות לרוב
בצבעיהן).
צבע למשל, משמש לריפוי במזרח הרחוק וגם במערב.
למשל, ישנן שיטות לטיפול בדיכאון, באמצעות חשיפה לאור לבן. ידוע גם על ריפוי בעיות
עיניים מסוימות, באמצעות קרני צבע.
מבחינה מיסטית, נוכל לראות את השפעת הצבע על
הגוף והנפש דרך הצ'קרות, שהן למעשה מערכת של מרכזי כוח, אשר באמצעותן נכנסת לגוף האנרגיה
שמזינה אותנו ובאמצעותה אנו חיים ופועלים. אנרגיה זו חיונית לכל יצור חי .
למערכת הצ'קרות יש אפיון מיוחד וקבוע. לכל
צ'קרה יש תחום מסוים (רגש, תקשורת, מיניות, ארציות, אינטלקט וכד'), תפקוד מסוים וצבע
המיוחד לה. צבע הצ'קרה הוא למעשה תדר, בעל השפעה על תפקוד הצ'קרה.
כאשר קיים חוסר איזון בתחום מסוים, ניתן לאזנו מחדש
ולהזרים אנרגיה לצ'קרה האחראית על התחום, באמצעות הצבע המתאים לתחום זה.
לדוגמא לכך נוכל לראות בצ'קרת הגרון מסומנת
בצבע כחול. צ'קרה זו מדברת בין היתר על אזור הגרון, הצלילים, התקשורת הבינאישית
ומבחינה רפואית – אחראית על תפקוד תקין של בלוטת התריס.
כאשר קיימת בעיה באחד התחומים שהוזכרו לעיל, קיים
למעשה חוסר איזון אנרגטי בצ'קרה המדוברת. מכיוון שצ'קרת הגרון מזוהה ומופעלת
אנרגטית בתדר של הצבע הכחול - ניתן יהיה לטפל בחוסר האיזון ע"י אבנים כחולות,
אור כחול או דמיון מודרך (מדמיינים את הצבע המסוים וממלאים באמצעות הצבע את המיקום
האנרגטי השייך לו).
האבחון נעשה באמצעות טכניקות חישה אנרגטיות, או
תשאול המטופל לגבי בעיותיו.
המטרה הסופית היא להשיג איזון של כל הצ'קרות. איזון
מאפשר בריאות, שלווה ותחושת רווחה.
ראינו כי הצבעים הם בעלי משמעויות חזקות מאוד
בעולם בו אנו חיים הן מבחינה פיזיולוגית והן מבחינה פסיכולוגית. הצבע מצוי בכל
מקום: העלים ירוקים, האדמה חומה והשמים כחולים.
אך ישנם גם סתירות בפירוש משמעות הצבע והשפעתו.
למשל: הצבע הירוק מסמל יצירתיות, רוגע ושלווה, אך גם מרירות וחמיצות. ישנם גם
אפיונים דוחים לירוק: מפלצות ירוקות, רוק ירוק וכד'.
משמעות הצבע בציורי ילדים: כאשר הילדים מתחילים לצייר בערך בגיל שנה ועד גיל ארבע, אין כמעט משמעות
לצבע. לפני שניגשים לניתוח השימוש בצבעים, צריך לבדוק: האם כל הצבעים עמדו לרשות
הילד והאם הוא ניסה לצייר את מה שראה במציאות.
בד"כ ילדים מציירים באופן ספונטאני ורק
אח"כ בודקים האם הציור דומה לחפץ כלשהו במציאות. משום כך ניתן להסיק, כי
בחירת הצבע בגיל זה היא אקראית ותלויה בדמיון ובצבעים הזמינים בסביבתו של הילד.
מגיל שנה עד גיל ארבע, יעדיף הילד לצייר בצבעי
היסוד הבולטים: אדום, צהוב וכחול. לאחר מכן יוסיף את הירוק. מגיל ארבע ועד גיל שש
הילד כבר יבחר/יעדיף צבע מסוים. לדוגמה: בנות לרוב יצבעו בורוד, בעוד שהבנים כמעט
ולא ייגעו בצבע זה.
בגילאים אלו הצבע והצורה חשובים יותר מתוכן
הציור.
כאשר ילד מעדיף לצייר בצבע אחד באופן קבוע
בציוריו, יש לבדוק מדוע והאם זה מתאים לגילו.
ציורי בנות בגיל שש, שבע – מתאפיינים בלבבות
ופרחים ורודים ואדומים. אם נרצה לנתח ציוריו של ילד המצייר למשל באופן קבוע רק בכחול,
נצטרך להתייחס לסוגיות הבאות: האם עמדו לרשותו צבעים נוספים, האם זה ציור שחוזר על
עצמו, האם הוא מתעלם מצבעים אחרים באופן מובהק והאם התופעה חוזרת על עצמה ולא
נעלמת (אם מצייר תמיד בכחול). אם נענה בחיוב על חלק מהשאלות הנ"ל, נוכל
להעריך כי יתכן והילד שרוי במצוקה (בעיקר אם הלחץ יהיה חזק), או שהוא מפחד.
בכל מקרה יש להתייחס למאפיינים ולתכונות של כל
צבע, נשים לב תמיד למספר סימנים בציורים: לחץ הקו, איכות הקו והאם הציור והצבעים תואמים
לגיל הילד.
* סיכום הרצאה בנושא שניתנה ע"י טלי
ירדני במסגרת הקורס לפענוח ציורי ילדים.
חומר זה הוא
לשימוש אישי של תלמידי הקורס ואין לעשות בו כל שימוש אחר.
|
