חמש שנים, שלושה יושבי ראש, מפלגה אחת: מפלגת "קדימה" מציינת החודש חמש שנים להקמתה. "אם שרון היה יכול, הוא היה מצביע לקדימה גם היום", אמר אייל ארד, אחד ממקורביו ואחד מיוזמי הקמת "קדימה", בראיון לוואלה! חדשות.
גורמים בקדימה אמרו לא פעם, בייחוד לאחר פרסום תוכנית אולמרט להסכם על בסיס קווי 67' עם תיקוני גבול, כי המפלגה הלכה שמאלה מהכיוון אותו רצה ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון בשעה שהקים את המפלגה. ארד חולק על כך. לדבריו, שרון היה סומך את ידיו על תוכנית אולמרט כפי שפורסמה בתקשורת. "אם שרון היה יכול, הוא היה מצביע קדימה ללא ספק, גם אם לא היה עומד בראשה", אמר.
ארד אמר עוד, כי "קדימה אומרת היום מה שאמרה לפני חמש שנים. אם אנחנו רוצים לקיים ריבונות יהודית בארץ ישראל, אין לנו מנוס מלוותר בצער על חבלי מולדת המאוכלסים בעיקר על ידי פלסטינים בהסדר כזה. ברור שמדינה פלסטינית תקום על בסיס גבולות 67' עם חילופי שטחים. זאת המשמעות של ההתחייבות שארצות הברית נתנה לשרון, באמצעות 'מכתב בוש', ערב ההתנתקות".
בליכוד יש מי שחולקים על ניתוח המצב של ארד. בכיר בליכוד אמר כי קדימה דווקא עשתה תפנית אידאולוגית. לדבריו, אם בבחירות 2006 פנתה קדימה בעיקר לקהל הימני ולקחה קולות מהליכוד, בבחירות 2009 הפניה הייתה דווקא למפלגות השמאל. "אז היא הפכה לסוג של מפלגה שאם יש לה אידאולוגיה היא אידאולוגיית שמאל", אמר הבכיר.
"מפלגה של איש אחד"
הרעיון לפרישה מהליכוד עלה בראשו של שרון בתקופת ביצוע תוכנית "ההתנתקות", שבמהלכה פונו ההתנחלויות ברצועת עזה וארבעה מיישובי צפון השומרון. קדם לכך משאל המתפקדים בליכוד, בו הפסיד שרון בהפרש גדול למתנגדי ההתנתקות. ב- 21 בנובמבר 2005 המחשבה הפכה למעשה: הוקמה מפלגת "קדימה", תחילה בשם "אחריות לאומית".
המתנגדים תקפו אותה מההתחלה. חבריה הם אופורטוניסטיים, קבעו המבקרים, וזוהי מפלגה של אדם אחד. "אי אפשר להתכחש להיסטוריה שקדימה הוקמה כמפלגת שרון, ואלו שבאו איתו הם אנשים שהיו בליכוד אך בלי חוט שדרה אידיאולוגי ברור, והיו סימני שאלה אם הם יבחרו שוב במסגרת הליכוד. חלקם היה ברור שלא ייבחרו", אמר הגורם הבכיר בליכוד. "אז היא הוקמה כמפלגה שחלק נכבד ממנה הם אופורטוניסטים שוויתרו על עקרונות הליכוד וחיפשו דרך להיבחר", אמר הבכיר.
לדברי ארד, השנים שחלפו הוכיחו כי שתי התזות התבדו: "הכוונה הייתה ליצור כוח פוליטי במרכז הבמה הפוליטית שיציג אלטרנטיבה ריאלית למדינת ישראל", סיפר ארד. "היום היא המפלגה הגדולה ביותר. קדימה הוכיחה שהיא לא מפלגה רק של איש אחד ולא רק מפלגה של שלטון, אלא היא יכולה להיות גם אלטרנטיבה מהאופוזיציה. אם היא היתה מפלגה של אופורטוניסטים, הם היו קופצים מזמן מהעגלה. 95% מהאנשים שבאו בתחילת הדרך נשארו בה, משום שהם התלכדו סביב הדגל שיש לנו זכות על הארץ הזאת, אך המחיר, אם לא נגיע להסדר, יהיה שהמדינה לא תהיה יהודית, ולכן עלינו לוותר על חלק מארץ ישראל".
דרכה לא היתה נטולת טלטלות
במהלך חמש שנות קיומה, הספיקה קדימה לעבור מספר משברים. הראשון היה כחודש וחצי לאחר היווסדה, כאשר שרון נפל לתרדמת עמוקה ממנה עדיין לא קם. רבים קיוו אז שהמפלגה, שהצטיירה כמפלגה של איש אחד – שרון, לא תצליח להתאושש, והיא תתקשה לקבל מספר גבוה של מנדטים בבחירות 2006. קדימה זכתה בבחירות במספר קטן בהרבה ממה שהסקרים הראו בתקופת שרון, אך עדיין היא היתה מפלגת שלטון קיימת.
הטלטלה השנייה היתה לאחר כישלון מלחמת לבנון השנייה. קואליציית אולמרט התערערה והחלה להישמע אופוזיציה פנים מפלגתית נגד יו"ר המפלגה. עם זאת, רק לאחר שיו"ר העבודה אהוד ברק הכריח את קדימה לקיים בחירות לראשות המפלגה ולהזיז הצידה את אולמרט, בעקבות חשדות פליליות, נפלה הממשלה.
התפטרותו של אולמרט העמידה את קדימה במצב חדש: בחירות פנימיות לראשות המפלגה, ולאחר מכן פריימריז פתוחים לרשימת המפלגה לכנסת. לאחר הבחירות, קדימה נכנסה למצב שהיא לא היתה רגילה אליו, ונראה שלחלק מאנשיה עדיין קשה להתרגל אליו – כהונה באופוזיציה.
ביקורת על לבני
"יכול להיות שבמחיר גבוה יותר נתניהו היה מצליח חלהביא שביעייה מקדימה שתפרוש מהמפלגה" (לשכת העיתונות הממשלתית)
במהלך הקדנציה האחרונה, החלו לבעבע מתחת לפני השטח קולות ביקורת נגד מנהיגותה של לבני. הבולטים שבהם היו שישה ח"כים שהביעו נכונות, על פי הפרסומים, לערוק מהמפלגה, במהלך ניסיונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפלג את התנועה. "יכול להיות שבמחיר גבוה יותר, נתניהו היה מצליח להביא שביעייה מקדימה שתפרוש מהמפלגה", אמר הגורם בליכוד. "אחד הקשיים של ראש הממשלה היה העובדה שהוא לא יכול היה להבטיח להם שריון בפריימריז הבאים", הוסיף.
ארד טוען כי המקרה רק הוכיח את יציבותה של קדימה. לדבריו, "נתניהו לא הצליח לגרום לחברי קדימה לוותר על עקרונותיהם, והוא הציע הרבה כסאות".
בנוגע לקולות הביקורת על לבני, אמר ארד, כי "זה שיש בתוך קדימה מאבק מנהיגות, זו תופעה לגיטימית אבל זה מתגמד ביחס למה שקורה בעבודה ובליכוד. למזלה של קדימה יש בה לפחות שלושה או ארבעה אנשים שראויים ושואפים להיות ראש הממשלה. אוי לנו אם היא הייתה מפלגה של איש אחד".
לעומתו, בליכוד יותר סקפטיים באשר לשקט היחסי בתוך קדימה. "בציבור תמיד יש 25% שלא מרוצים מתפקוד הממשלה", קבע הגורם. "ברגע שהצבעה לקדימה היא ענישה לממשלה, הסקרים מראים שהיא מקבלת 25-30 מנדטים. אבל אם יאיר לפיד או מפלגת נישה אחרת תקרום עור וגידים, ונראה בסקרים שקדימה מקבלת 20 מנדטים, אז נראה סכינים גדולות יותר נשלפות, וזה יהיה מבחן כמה הדבק במפלגה חזק
