למידה אקטיבית

1.       ראשית דבר

כתיבת מאמר זה נובעת מהמצוקה האישית שלי כהורה בראותי את ילדיי לא לומדים לא קוראים, לא כותבים ולצערי לא חושבים. כל ניסיונותיי להביא אותם לידי כך, כולל דוגמה אישית, לא צלחו. בעיה זו אינה רק שלי כי אם של הורים רבים אחרים (רואה אני את זה דרך חבריהם).

שומע אני גם את מצוקתם של המורים שאינם מספיקים לכסות את תוכנית הלימודים ועל כך שהילדים אינם משתפים פעולה ואת חוסר הגיבוי לא הם זוכים מהוריהם.

מכיר אני גם במצוקתם של הילדים המחפשים עניין ותוכן רלוונטי גם לחייהם, משהו שמערכת החינוך דהיום פשוט אינה מסוגלת לספק.

על רקע כל אלה, בחרתי לכתוב את המאמר שלהלן, בתקווה שיום אחד, יתעורר מישהו בעל חזון ויומר: "די, עד כאן. הגיע זמן לשינוי!" לא לטובת ילדיי וחבריהם כי אם לילדיהם ולנכדינו.

2.       הבעיה

הלימוד בתי הספר מבוסס על הלעטת התלמידים בחומר לעוס (לימוד מכאני טהור!). הדבר גורם לביטול כושר החשיבה של התלמיד- הלעטה של חומר במקום התנסות ולימוד עצמי ופגיעה בחוויית הלמידה (הלימוד משעמם וחסר חשיבות לתלמיד).

המידע הרלוונטי אינו מחלחל לזיכרון ואובד תוך זמן קצר כך שהלימוד אינו משיג את מטרתו והתלמידים לא נהנים ואף גרוע מזה, חסרי מוטיבציה ללמוד. אינני רוצה להיכנס להגדרות מיותרות אך בהשוואה לביצועיי וביצועיי חבריי ללימודים כתלמידים, אני חייב לומר שמערכת החינוך היום אינה מספקת את השירות העיקרי שלשמו היא קיימת וזאת מסיבות שאינן מתאימות למסגרת מאמר זה. אני רואה יומיום כיצד ילדיי וחבריהם לומדים וחורה לי על כך שאינם באמת מפעילים את השרירים הרלוונטיים ללמידה: רובם אינם קוראים, אינם כותבים ואינם חושבים.

3.       הפתרון

אני מאמין שהבעיה אינה הילדים כי אם בשיטות הלימוד החדשניות אשר נוסו במהלך השנים ובאי יכולתם של המורים לכפות לימודים באופן פעיל יותר. לכן, אני חושב שהפתרון צריך להיות מבוסס על תהליך למידה חוויתי ומתגמל, מובנה ולוגי המאלץ לפעולה, בדיוק באותו אופן בו למדתי לפני כ-40 שנה - ללמוד לחשוב.

ללמוד וללמד לחשוב הינו תהליך למידה חוויתי, מובנה, לוגי המאלץ את התלמיד לפעולה והופך אותו ליותר אקטיבי בתהליך הלמידה, תהליך אשר יגרום לשיפור היכולת להבין נושאים ותהליכים (גם לא מדויקים: היסטוריה, ספרות וכו') ולזוכרם. אם גם נשכיל להשתמש בתשתית שבה התלמידים היום משתמשים, האינטרנט, נביא לידי מצב בו התלמידים יכולים ללמוד בזמן ובמקום הנוחים להם (מה שנקרא הוראה א-סינכרונית). מכיוון שזו המסגרת שבה התלמיד נמצא מן הרגע שהוא מגיע מבית הספר ועד הרגע שהוא נשכב לישון (שעות ארוכות), אני מאמין ששימוש בה יעשיר את סביבת הלמידה. מסגרת זו, מפגישה לומדים ממקומות שונים ומאפשרת היווצרות קהילת לומדים מגוונת תוך סינרגיה ומיצוי היכולות של החברים בקבוצה.

ללמוד וללמד לחשוב הינו תהליך למידה המתגמל בחיזוקים חיוביים (אך לא רק) על הישגים. אני באופן אישי חושב שאין מקום לחיזוקים שליליים (או בשפה אחרת ביקורת) בצורה גורפת. יחד עם זאת, אני מאמין שחיזוק שלילי הניתן בצורה הולמת, בארבע עיניים ולא מול הכיתה כולה, יכול לגרום לשינוי חיובי ולכן אני חושב שעל מערכת החינוך, וכאן אני מתכוון אל המורים במיוחד, להשתמש במערכת חיזוקים נכונה, אמיתית וכנה ובכלל זה גם ביקורת תוך שיתוף ההורים במידת הצורך.

אם הזכרתי את ההורים, אני חייב לציין ולו רק בקצרה, שגם להם יש חלק בכישלון החינוך. לא פעם הייתי עד לחוסר הגיבוי שנתנו למורים ויותר מכך לגיבוי המלא הלא מוצדק שנתנו לילדיהם. להורים צריכה להיות שקיפות מלאה על פעילות הילדים והישגיהם וגם על אופן תפקודם של המורים וילדיהם. אינני מסכים לגיבוי הבלתי מסויג שהם נותנים לילדים כי בכך לדעתי, הם משיגים את ההיפך הגמור: הילד מכיר בכוחו אל מול המורה ותמיד ידו על העליונה: לא יכבד ולא יוקיר את פועלו של המורה ובקיצור, ימשיך לזלזל בו ובמשרתו.

ללמוד וללמד לחשוב הוא חידוש של תהליך הלמידה הקלאסית הישן, תוך יצירת תהליך למידה חווייתי שהתלמיד לוקח בו חלק פעיל ומעוניין בו.

              i.      יוזמה - יש להציב בפני התלמידים משימות ואתגרים אשר בצידם רק חיזוקים חיוביים ושאינם חובה לביצוע. מכיוון שתמיד יהיו תלמידים שיבצעו חלק מהמשימות שאינן חובה, יגרום הדבר למשיכת רוב התלמידים האחרים שירצו לפגר פחות אחרי חבריהם האחרים. התלמיד יבצע אז מיוזמתו מפני שיהיה מעוניין בתוצאה החיובית שיש באותם חיזוקים חיוביים שחבריו מקבלים; לא ירצה להישאר מאחור.

            ii.      התנסות - אילוץ התלמידים לקריאה וכתיבה יהפוך אותם לקוראים וכותבים אקטיביים, כישורים שהולכים ופוחתים. התלמידים כולם, יקבלו משימות קריאה שהן חובה לביצוע ויידרשו לסכם בכתב ולהציג בפני הכיתה את המאמר, הסיפור או כל נושא אחר שקראו. מעבר להפיכתם לקוראים וכותבים אקטיביים, ירכשו מיומנות באחד מכישורי החיים החשובים באמת, היכולת לעמוד לפני קהל ולהציג נושא ואף לדון בו ולהתווכח עם אחרים.

          iii.      חשיבה - משימת הכתיבה וסיכום קטע הקריאה שניתן להם, יוביל אותם גם לידי חשיבה ושיפור יכולותיהם הקוגניטיביות. לביצוע המשימות הם יצטרכו לחשוב מה באמת חשוב שיופיע בסיכום וכיצד לארגן את הצגת הנושא. תהיינה משימות אחרות שיאלצו אותם לחשוב ואין פסול בחשיבה שיבצעו עם חבריהם אם יבחרו ללמוד בקבוצה או בגפם.

          iv.      פעולה - תהיינה משימות אחרות אשר לביצוען נדרש לאתר מידע ממקורות שונים. אילוץ התלמיד לחפש מידע על מנת לעמוד במטלות שקיבל מבית הספר יקנה לו כישור נוסף שיצטרך בחייו כבוגר; מידענות בסיסית. רוב החומר אומנם מצוי באינטרנט אך אם יידרש לציין את המקורות בהם השתמש לביצוע המשימה, לא יוכל להסתפק באינטרנט כמקור וייאלץ גם ללכת לספרייה.

            v.      שינוי התנהגות - חיזוק יכולותיו של התלמיד בקריאה, כתיבה ובכושר ההבעה הוורבאלית שלו (גירוי התלמיד לקיום דיון בכל נושא) יביא בסופו של דבר לשיפור הביטחון האישי של התלמיד ולשינוי התנהגות.

          vi.      הערכה אישית - על המורים לאפשר ולבקש מהלתמידים להעריך את ביצועיהם לפני העברת הערכתם שלהם. בכל פעם, בה שאלתי את ילדיי "מהו הציון שאת/ה חושב שתקבל במבחן שעשית?" תמיד (אבל תמיד) התשובה היא "אינני יודע/ת!". לאחר מאמצים לא פשוטים, ע"י שאלות מנחות, הייתי מצליח לגבות תשובה יותר טובה לגבי הערכתם את הציון שאולי יקבלו. הסיבה לכך היא שבית הספר לא שוקד על יכולת זו של התלמידים וחבל. הערכת הביצועים האישיים לפני הגשת המשימה, הינה חלק מכישורי החיים שייצטרכו הילדים בצאתם אל החיים החל במהלך שירותם הצבאי (למי שיבחר בשירות מהותי), המשך בלימודים האקדמאים לפני הגשת עבודה וכלה במקום העבודה.

4.       אינדקס סגנונות הלימוד של פלדר וסילברמן

לפני שאסכם ואסביר מדוע המודל ללמוד וללמד לחשוב טוב הוא, אציג את אחד המודלים השימושיים לבחינת סגנונות הלימוד. המודל, הוא זה שפותח ע"י ריצ'רד פלדר ולינדה סילברמן הנקרא "אינדקס סגנונות הלימוד של פלדר וסילברמן". בהתאם למודל זה, ישנם ארבעה (4) מימדים לסגנונות הלימוד ולכל מימד שני קצוות המייצגים סגנונות שונים בתכלית. סגנונות הלימוד יכולים לנוע בין שני הקצוות על ארבעת המימדים כפי שניתן לראות בציור הבא. על בסיס מימדי "אינדקס סגנונות הלימוד" נוכל לראות את מידת התאמת המודל של "ללמוד וללמד לחשוב" כפי שהוצע בנייר זה לסוגי הלומדים השונים.

אינדקס סגנונות הלימוד של פלדר וסילברמן

ממד תכליתי - סקרני (Sensory - Intuitive) מתייחס לאוריינטציה הלימודית. לומדים תכליתיים הם בעלי אוריינטציה פרקטית לעובדות ולתהליכים ועם קשר לעולם המציאות (Sensory learners prefer concrete, practical, and procedural information. They look for the facts.). לעומתם, לומדים סקרנים הם בעלי אוריינטציה לתיאוריות ולמשמעויות (Intuitive learners prefer conceptual, innovative, and theoretical information. They look for the meaning.).

ממד חזותי - מילולי (Visual - Verbal) מתייחס לצורת הצגה/קליטה מועדפת. לומדים בעלי סגנון חזותי זוכרים ולומדים טוב יותר כאשר המידע מוצג בצורה ויזואלית: בתמונות, בדיאגרמות ובסרטים לעומת הצגה מילולית (Visual learners prefer graphs, pictures, and diagrams. They look for visual representations of information.), בעוד שלומדים בעלי הסגנון המילולי הקולטים טוב יותר כאשר המידע מוצג בצורה מילולית: בהרצאות, בהסברים מילוליים וכדומה (Verbal learners prefer to hear or read information. They look for explanations with words).

ממד אקטיבי - רפלקטיבי (Active - Reflective) מתייחס לתהליכי עיבוד מידע מועדפים.  לומדים אקטיביים נוטים להבין ולשמר מידע על ידי התנסות פעילה בנושא הנדון וזאת, בדרך של דיון בנושא, יישומו או הסברתו לאחרים (Active learners prefer to manipulate objects, do physical experiments, and learn by trying. They enjoy working in groups to figure out problems). לומדים רפלקטיביים לעומת זאת, מעדיפים קודם לחשוב על הנושא בשקט ורק אחר כך להתנסות ועל כן הם מעדיפים לעבוד לבד (Reflective learners prefer to think things through, to evaluate options, and learn by analysis. They enjoy figuring out a problem on their own.).  

ממד סדרתי - גלובלי (Sequential - Global) מתייחס לצורת ההתקדמות לקראת הבנה.  לומדים בעלי סגנון למידה סדרתי נוטים לפתח את הבנתם בצעדים עוקבים-רציפים, בצורה ליניארית ולוגית (Sequential learners prefer to have information presented linearly and in an orderly manner. They put together the details in order to understand the big picture emerges.). לעומתם, לומדים בעלי סגנון למידה גלובלי מתאפיינים בקפיצות גדולות, לא רואים את הרצף בתחילת לימוד הנושא אלא קולטים אותו בצורה אקראית (Global learners prefer a holistic and systematic approach. They see the big picture first and then fill in the details.).

 

כפי שעולה ממודל סגנונות הלימוד שלעיל, לסוגי תלמידים שונים, סגנונות למידה שונים. מכיוון שמספר התלמידים בכיתות הלימוד מגיע היום לכדי 40 (קבוצה גדולה לכל הדעות) ניתן להניח שלומדים בה כל סוגי הלומדים. בהיבט זה למורה קשה ללמד וקשה לסיים את תוכנית הלימודים ולכן מעביר את השיעור בצורה הכי קלה מבחינתו: הרצאה פרונטאלית, ללא גירוי ללמידה אקטיבית.

הנוסחה המוצעת, "ללמוד וללמד לחשוב", נותנת מענה לכל סוגי הלומדים: לאלו הקולטים בקריאה או בשמיעה, לאלו הקולטים בהתנסות פעילה או אנאליטית, לאלו הקולטים בלימוד בקבוצה או בלימוד עצמאי וגם לאלו המבקשים את המגע האנושי.

§         תוך שימוש במודל "ללמוד וללמד לחשוב", על המורה להציג עובדות המופיעות בחומר הנלמד בצורה פרקטית (לטובת הלומד התכליתי) ומצד שני עליו להציג את המשמעות והלוגיקה שבהן (לטובת הלומד הסקרני).

§         הרצאה הניתנת בתחילת השיעור היא ויזואלית ומלווה בקול המורה ובכך עונה לצרכי שני סוגי הלומדים החזותי והמילולי.

§         "ללמוד וללמד לחשוב" מאפשר ללומד לנסות אפשרויות המוצעות ע"י המערכת ולהעריך את התשובה אל מול תשובה מקובלת. המערכת, מאפשרת כמובן עבודה והתייעצות בקבוצה ועבודה עצמאית ובכך עונה לצרכי שני סוגי הלומדים האקטיבי והרפלקטיבי.

§         מערכת המיישמת את שיטת " ללמוד וללמד לחשוב" היא מובנת ולוגית, ומציגה את המידע בצורה ליניארית ולוגית במידת האפשר. במובן מסוים, ההרצאה הניתנת בתחילת השיעור נותנת את התמונה הגדולה. אחר כך  באים הפרטים בצורה סיסטמתית ובכך, שוב, ניתן מענה לשני סוגי הלומדים הסדרתי והגלובלי.

מכיוון שהצעתי גם שניתן למכן/למחשב את התהליך, יש לקחת בחשבון שמערכת ממוחשבת אינה מסוגלת להחליף את המורה האנושי לאלה המבקשים את המגע האנושי ובבואנו לשקול מחשוב התהליך, יש לקחת שיקול זה בחשבון.

5.       חזון

מיצר אני על כך שאין לי את היכולת לשנות דברים אך אני בהחלט מאמין שנדרש חזון לביצוע שינוי כה מהפכני במערכת החינוך. חידוש הלמידה הקלאסית, תוך יצירת תהליך למידה חווייתי, אקטיבי ושהתלמיד יוזם בו ומעוניין בו הוא חזון אפשרי אם רק קובעי המדיניות יפסיקו להתנהל על בסיס אינטרסים אישיים ויוותרו על האגו שלהם. נדרשים גם שינויים מוסדיים וארגוניים התומכים בסיוע לעיצוב דפוסים חדשים בקרב המורים, צוותי הניהול בבתי הספר ובצוותי הפיקוח.

תהליך למידה כזה, יביא לשיפור החוויה שבלמידה, שיפור ההרגשה האישית של התלמידים ושל המורים ובכלל זה: שיפור הביטחון האישי של התלמיד, הכנסת נושאים מעניינים חדשים ליום יום של התלמידים, שיפור אינטלקטואלי בחייהם של הילדים ושיפור חוויית הלימוד של המורה.

למידה אקטיבית יכולה להתקיים על מחשב או באינטרנט. נזכור שאינטרנט ומחשב הם היינו הך כאשר הראשון הוא פלטפורמה המאפשרת שיתוף בין מחשבים ומכיוון שאנשים מתפעלים אותם, זהו שיתוף בין אנשים ובלעדיהם לא היה ניתן לקיים קבוצות חברתיות אשר במקרה שלנו כאמור, ניתן לשתף מידע בצורה כה חופשית ואינטנסיבית ולמצות את המרב מלימוד קבוצתי. כך ילדינו לומדים, כשהם מתייעצים בינם לבין עצמם, משתפים תשובות ורעיונות ומה שטוב בזה (בכל אופן, משהו חיובי) זוהי הלמידה בקבוצה.

אם אסכם, ללמוד וללמד לחשוב הוא תהליך למידה חוויתי ומתגמל, מובנה ולוגי המאלץ לפעולה. ללמוד וללמד לחשוב יגרום לשינוי בהערכתו של התלמיד את מערכת החינוך ויחזיר אף את הערכת ההורים ואמונם בה. יתירה מזו, אני טוען שללמוד וללמד לחשוב, הינו תהליך שיגביר בסופו של דבר, את הכיף והרצון ללכת לבית הספר.

6.       הכותב

תמיר חכם, BSc בהנדסה ו-MBA במנהל עסקים. עוסק בהנדסה ובניהול הנדסי של פרויקטים מורכבים.

אינני מורה, אך עסקתי בהוראה לזמן קצר כך שהקשר הפיזי שלי לחינוך בהיבט זה חלש. יחד עם זאת, מהיכרותי עם מורים ואנשי חינוך, אני מכיר את הבעייתיות שבחינוך ובעיקר את תפקודה הלקוי של מערכת החינוך מתוך צפייה בהתנהלות של הילדים (שלי ושל חבריהם).

המודל שהצעתי לעיל אינו תלוש. כך למדתי בעבר וכך אני מנסה ללמד את ילדיי. לצערי, גם הם אינם מעוניינים בתהליך המצריך מאמץ מבחינתם משום שזה אינו מגובה ע"י בית הספר.

טלפון: 052-3010442

מייל: [email protected]

 

1.