בהמשך לגלי המחאות השונות בארץ בחודשים האחרונים – מחאת הקוטג', מאת הדיור, הרופאים ועוד, פוסטים רבים נכתבו על הנושא. אחד הבלוגים המעניינים שנתקלנו בו בנושא, מסקר בצורה חכמה ושונה את המחאות השונות, הדיכוי הממסדי ומציג זווית אקדמאית \ פילוסופית לנושא.
להלן שלושה תקצירים לפוסטים מרתקים בנושא:
מחאה, קפיטליזם ומהפכה - רגולציה של שוק חופשי בדרך אל חברת פנאי: במאמר משנת 1932 תוהה ברטראנד ראסל איך למרות שאנו מייצרים את הדרוש לנו בפחות ופחות זמן עדיין אנו עובדים בערך את אותו מספר שעות. מאז 1932 הטכנולוגיה המשיכה להשתפר ואיתה היעילות שבא אנו מייצרים את הדרוש לנו לקיום, אך עדיין אנו עובדים בערך את אותו מספר שעות, גם אצלנו אחרי 75 שנה, רוב המודעות בלוחות הדרושים הן עבור משרה מלאה.
על היחס בין שכר המינימום, דיור בר השגה, יוקר המחייה וגלובליזציה - קיימות מספר התערבויות שמבצעת המדינה בתנאי השוק הממסכות את השפעות חוק שכר המינימום, ביטול או שינוי ההתערבויות מהווה חלופה להעלאת שכר המינימום. שינוי שכזה יניח את דעתם של הכלכלנים הליברלים שכן יש בו צמצום התערבות המדינה בשוק ונמנעת פגיעה ביכולת התחרות בשוק העולמי. שינוי שכזה יניח גם את דעתו של הלובי החברתי שכן ניתן בו מענה לבעיה האקוטית של מעוטי ההכנסה.
מחאה - דיור בר השגה, ודיור שאינו בר השגה:
"בנות,קראנו ש 43% מאלו מכן הגרות בת"א, רווקות. רק רצינו שתדעו, לא רק שלא נתחשב בצרכים שלכן, אנחנו גם נדאג שלא תוכלו לתת להן מענה. קשה לך עם התשלום על דירה גדולה ? תתפסי חתן!"
