טיפולי פוריות - יוגה

עבודה עם יוגה נשית לאישה הרוצה להיכנס להריון

ולא אובחנה עם בעיה רפואית

נתחיל בכך שעליך לנסות להתחבר עם חלקי גופך, שהם בעצם המקומות הקשורים לפריון,רבייה ובשם כללי נקראים אזור האגן. האגן מכיל בתוכו את הרחם, השחלות והחצוצרות. החיבור לגופך בכלל ולאזור האגן שלך בפרט חשוב מאוד כדי  לבדוק האם באמת הינך חווה איזשהו קשר לאזור האגן, או שהינך בכלל מנותקת ממנו באופן רגשי, חוויתי, תחושתי ואפילו אינטואיטיבי. המטרה היא להקנות לך כלים לגילוי עולמות חדשים, מישורים פיסיים, רגשיים ואנרגטיים שלא היית קשובה אליהם עד כה. עליך לנסות להתחבר לחלק הפורה והיוצר שלך הן בגוף והן בהבנה שחלקים שונים אלה בגופך מסמלים ביטוים נפשיים הקשורים קודם כל לקשר שלך עם עצמך ולקשר שלך עם סביבתך.

להלן הכלים העומדים לרשותך:

·         הגברת המודעות למה שקורה ברגע זה בגופך מבחינה פיסית, רגשית ואנרגטית בזמן נשימה ותנועה.

שכבי על הגב (שכיבה על הגב עדיפה על ישיבה או עמידה בגלל כוח המשיכה. בשכיבה כל חלקי הגוף רפויים יותר ואין מתח ואחזקת שרירים). איך את מרגישה את הגוף על המזרון? האם כל חלקי גופך נוגעים במזרון בצורה שווה? האם יש אזור בגוף שכואב לך ברגע הזה? כעת הניחי ידיים על האזור שבין הטבור ועצם האגן הקדמי ונשמי אל המקום. שאיפה -למלא את האזור באוויר, נשיפה- לרוקן את אזור הטבור ומטה מאוויר.

האם בעקבות המיקוד בנשימה באזור האגן הינך רואה צבע כלשהו, דמות, תמונה, סמל, זיכרון? האם הינך מרגישה/חווה רגש של שמחה או עצב, שלווה או מתח, צחוק או בכי, זרימה או תקיעות ,עכירות או צלילות, חושך או אור? אם לא עולה כלום זה בסדר, לא תמיד יעלה משהו, אבל חשוב להמשיך ללמוד לדבר עם הגוף. לגוף שפה משלו שאף פעם לא לימדו אותנו בשום מקום, לכן כמו כל דבר חדש המוח מפעיל את שומר הסף שלו ומפעיל ביקורת ושופט. הינך צריכה ללמוד לשים בצד את שומר הסף ולנסות להקשיב למסרים שהגוף מעלה. ברגע שעולה איזשהו מסר או דימוי שלילי מהגוף, נסי לראות אותו, להקשיב לו אולי הוא רוצה להעביר לך איזשהו מידע והעיקר לא לפחד ממנו ולנסות להתחבר למקום האמיץ שלך, להסתכל ממבט על, על כל מה שצף ועולה. ככל שתמשיכי עם העבודה הפנימית והמייצבת – איסוף של שרירי קרקעית האגן (בשפת היוגה נקרא "מולה בהנדה"), נשימות סרעפת ועוד, אזי הדימוי או המסר השלילי עתיד להשתנות בעקבות העבודה האישית שתעשי.

·         בכל מחשבה מתקיימת תגובה שרירית בגוף. למחשבה שלנו יש את היכולת להשפיע על תפקוד או אי תפקוד על גופנו בכלל ועל איברים מסוימים בפרט.

לכן, מאוד חשוב לבדוק עם איזו מחשבה הינך מתנהלת בחי היום יום שלך לגבי איזור האגן, אם זה בהקשר למיניות, פריון ועוד, כל מה שקשור לבריאותך. אם המחשבה היא שלילית היא תשפיע לשלילה על התפקוד של אותו איבר, היא תיצור שם מתח שרירי מיותר שיביא להחלשות הזרימה האנרגטית ולחץ על המערכת העצבית שתפגע ביכולת ההתנגדות של מערכת החיסון . חשוב לשנות את ההתניה במוח- אפשר על ידי שינון מנטרה חיובית, או עבודה עם משפט מתאים  מהיוגה סוטרה,  או כל משפט אחר, לדוגמא "התעברות היא פעולה של קבלה, לא מרתון שניתן לתכנן אל תוך שעון העצר היומי", או "הרחם שלי רכה חמה ואוהבת " ועוד.

·         נשימה ,סרעפת ,ריצפת אגן ומה שבניהם.....

הסרעפת שמיקומה מתחת לריאות, מחברת את החלק התחתון של הגוף עם החלק העליון. הסרעפת היא שריר עיקרי וחשוב בתהליך הנשימה. בזמן הנשיפה, הוצאת אויר, הסרעפת עולה כלפי מעלה, מרפה ונפתחת . כיוון שהסרעפת מחוברת ברקמות חיבור גם אל שרירי קרקעית האגן, כשהיא פועלת נכון, היא "מושכת" איתה את אברי הבטן והאגן כלפי מעלה בעת הנשיפה.

בשאיפה הסרעפת מתכווצת ו"יורדת למטה" ואיתה כל אברי הבטן והאגן. מסיבה זו, בשאיפה, שרירי קרקעית האגן תמיד מרפים. הם יכולים להרפות לגמרי או מעט, בהתאם לפעילות שאת עושה. אם את שוכבת במנוחה על הגב, הם ירפו לגמרי. אך אם את עומדת או מרימה משהו כבד, מרימה תינוק, מתנועעת – השרירים ירפו רק מעט (כדי לעזור לך לתמוך את הפעילות), ואז יאספו שוב בנשיפה. בתנועה מלאה זו, מעסה הסרעפת את הלב בקצה הנשיפה, את תנועת אברי הבטן והאגן, בנשימה מלאה ומאפשרת עיסוי קבוע ועמוק לכל האיברים הפנימיים ולכן משפרת את תפקודם. תפקוד מערכת העיכול משתפר ולכן נמנעת עצירות המסכנת את קרקעית האגן. כמו כן, תומכים שרירי קרקעית האגן ביחד עם שרירי הבטן התחתונים את הגב.

 

להלן תרגילים לדוגמא – לחיזוק הביוץ (מסוף הדימום ועד הביוץ)

 

1.      שכבי על הגב, כופפי ברכיים והעמידי כפות רגליים ברוחב האגן. העמיקי והאריכי את השאיפה אל אזור בסיס האגן ועד למרחב של מאחורי הלב. נסי להרגיש את כל גופך חי נושם מתמלא בחמלה ואהבה.

נסי להחזיק את האוויר בגופך (עצירת שאיפה) ולאט לאט התחילי להוציא את האוויר משרירי קרקעית האגן כלפי מעלה ונסי להרגיש כיצד הסרעפת עולה מעלה -מעלה וסוחטת את בסיס הריאות. השאירי את גופך עד כמה שאפשר ללא אוויר (עצירת נשיפה) ואז שוב התחילי מעגל נשימה חדש. חזרי על מחזור הנשימה בין 4-6 פעמים. נשימה מלאה ואיטית מחזקת את המערכת הפארה סימפתטית, זו המרגיעה את הגוף.

 

2.     בנשיפה הבאה שימי לב לתנועה שקורת באגן, האם הוא מתקרב אל המזרון? שימי לב גם למה שקורה לסנטר, האם הוא מתקרב לבית הבליעה? שימי לב  לקשר בין הקשת המותנית ולקשת הצווארית. זכרי שמערכת העצבים הסימפתטית עוברת קרוב לחוט השדרה באזורי החזה והמותניים ומעצבבת את אברי האגן. חשוב לשחרר כל מתח מאזורים אלו כדי שהדם והאנרגיה יזרמו בצורה תקינה וכל התפקוד של המערכת ההורמונאלית (מערכת ההפרשה הפנימית), בעיקר מוח ושחלות יתפקדו טוב יותר. עם כל נשיפה תעלי בהדרגה את האגן כלפי מעלה. התחילי עם הניתוק הטבעי שקורה בעצם הזנב כבר בנשיפה, תרדי בשאיפה ושוב תצרפי עוד חוליה ועוד חוליה, ככה בהדרגה עם השאיפה. החזירי את החוליה האחרונה שהתנתקה, היא הראשונה לרדת עד לחצי גשר. עם כל נשיפה, ניתוק, עליך לחשוב על רווח והגמשה בין חוליה לחוליה, על התארכות הגב למרות ההקשתה.

כעת נסי להישאר בחצי גשר, עם כל נשיפה לאסוף את שרירי קרקעית האגן הרחב בטני, להרים סרעפת כלפי מעלה ולהתנגד לכוח הכובד. את השאיפה והנשיפה הבאים לנסות לנשום אל אזור בין השכמות, בית החזה והלב.

 

3.     על הנשיפה וסגירת הרוכסן נסי לשלב אגודלים ואצבעות מורות ולהניח על הרצפה. לנתק רגל ימין וליישר אותה קדימה בגובה הברך. קחי אויר ובנשיפה הבאה כופפי ברך ימין אל הבטן. קחי שאיפה ובנשיפה הבאה נסי ליישר את הרגל לתקרה. קחי  שאיפה ,ובנשיפה הבאה נסי לקחת את רגל ימין הצידה ושמאלה. שמי לב ששני צידי האגן נשארים גבוהים ככל האפשר ובאותו הגובה. שמי לב מה קורה במפרק הירך הימני החיצוני. אם זה אפשרי, ניתן להישאר בתנוחה, לנשום, לאסוף את שרירי קרקעית האגן, עצירת נשיפה והרמה נוספת של הסרעפת וסחיטה חזקה יותר לבסיס הריאות (בשפת היוגה נקרא " אודיאנה בהנדה"). תמיד הישארי במקום שמתאים לך, אולי קצת מעבר לגבול היכולת, אבל אין צורך תמיד לעשות הכול, כי אחר כך הגוף ייסוג אחורה במקום ללכת בהדרגה קדימה. עשי את אותו הדבר לצד השני.

4.  תנוחת מאהה מודרה – מאהה, פירושה, גדול, נפלא, אציל. מודרה, פירושה, סגירה חותם נעילה. כעת שבי על 2 עצמות הישיבה באופן שווה, רגליים ישרות לפנים, גב ישר (אפשר להישען על קיר או לשבת על כרית כדי לשחרר מתח מהגב ומחגורת הכתפיים),כופפי ברך ימין והניחי את כף הרגל הימנית קרוב למפשעה. הזוית בין הרגל הישרה לרגל הכפופה תהיה 90 מעלות. שימי לב לפתיחה וריכוך במפרק הירך הימני, אם יש כאב במפשעה הניחי כרית מתחת לברך ימין. יתרונות התנוחה - שיפור תווך תנועה והגמשה, הזרמת דם במפרק הירך.

קחי שאיפה, ישרי את הגב ובנשיפה הבאה כופפי לפנים עם גב ישר (הכפיפה לפנים באה מתוך האגן וגב תחתון, לכן היא משפרת את התנועה ברקמת החיבור בין האגן, הגב וצוואר, מחזקת את הקשר העצבי/הורמונאלי בין המוח לשחלות, משחררת נוקשות ,סטגנציות והידבקויות). הישארי בכפיפה לפנים  ושימי דגש על עבודת איסוף שרירי קרקעית האגן, העלאת הסרעפת וכל אברי האגן מעלה. בדקי עם עצמך שהכפיפה אל הרגל הישרה באה מתוך התנועה של גלגול האגן לאחור  ואיסוף הרחב הבטני אל כוון הגב, שקורת בזמן הנשיפה,  הוצאת האוויר ולא מזוקפי הגב. בשאיפה הבאה ישרי והאריכי את  הגב באלכסון קדימה, הסרעפת יורדת מטה, צוואר הרחם, הרחם הנרתיק מקבלים הרבה חמצן, זרימת הדם גדלה לאזור, משפרת את יפקוד האיברים , עצבוב טוב יותר וזרימה תקינה של הורמונים. נסי להרגיש  איך כל אברי האגן מרפים ויורדים מטה מתקרבים שוב למזרון .נסי לעשות שוב מעגל נשימה חדש, נשיפה-סגירה של הרוכסן והמחוך, עצירת נשיפה, העלאת הסרעפת עד לסחיטה גדולה יותר של בסיס הריאות, הפעולה מחזקת את  המערכת הפארה סימפתטית. שאיפה, הרפיה ויישור הגב באלכסון קדימה ושוב נשיפה כפיפה, כך אפשר להמשיך עד 12 מחזורי נשימה .