במאמר זה אתן הדגמה קונקרטית להסבר התאורטי שניסחתי בעקבות התצפיות והשיחות במרחב הצימרים הפרטיים בישובי הגליל היהודיים,כחלק מכתיבת התיזה "ממש כמו בבית" הדנה פרדוקסים בהתנהלות העסקית של נשים והשלכותיה.
למרות שמרבית העוסקים במרחב הצימרים לומדים את רזי העסק תוך כדי עבודה מתברר שהנשים מגיעות לעסוק בצימרים פחות יודעות איך להתנהל עיסקית ועם תחושת זכאות לתמורה הנופלת משל הגברים.
אשר אנו נצמדות למאורעות העבר, אף אם היו אלה מאורעות חיוביים, הרי שהדבר מקשה עלינו לצעוד הלאה באופן מלא. חלק מכוחות הנפש שלנו 'נשאר מאחור', וזהו פירושה ה'הוליסטי' של המילה 'נוסטלגיה'.
