ארון קודש כמספר סיפורים
ארון קודש הוא אמנם חפץ דומם שאיננו משמיע קול אך כדרכם של הרבה חפצים דוממים, אנשים שומעים אותו הוא מדבר אליהם. הארון תופס מקום מרכזי בבית הכנסת ואי-אפשר להתעלם ממנו. העוצמה שלו שנובעת מהמטען הסמלי שלו לצד העיצוב הבולט שלו כאילו מדברת באוזני המתפללים ומספרת להם סיפור. כאשר מעצבים ארון קודש חדש חשוב להבין שהארון מספר סיפור ולכן יש לעצב את הארון כך שהוא יספר את הסיפור שבו אנחנו מעוניינים.
קהילה איננה רק אוסף אנשים מקרי – גם אם קהילה יכולה להתחיל באופן מקרי כאשר כמה אנשים חיים בשכנות זה לזה. בית כנסת איננו רק קירות, ספסלים וארון – גם אם הוא קודם כל מקום ורק אחר-כך מקום קדוש. כאשר בונים בית כנסת חדש, כאשר קהילה מתמודדת עם שאלת העיצוב של ארון קודש חדש, הרי שהיא עומדת בפני הזדמנות לעצב לא רק את המקום שבו היא תתפלל אלא גם לבטא רעיונות שונים. בית הכנסת – כמקום שבו הקהילה מתכנסת ומתפללת – יכול להיות אמנם ניטראלי ולא לבטא משהו על-ידי העיצוב שלו, אך על פי רוב העיצוב של החלל שבו אנחנו מתפללים הוא בעל משמעות סמלית גדולה ויש לו השפעה על הכוונות בתפילה, על התחושה שיש למתפללים ועל האווירה שבה מתנהלת התפילה.
ארון קודש הוא בעל משמעות אדירה בכל בית כנסת ויש לו השפעה גדולה ביותר על האווירה במקום. כאשר הקהילה ניגשת לבנות ארון קודש היא בעצם גם מעצבת במידה מסוימת את הקהילה עצמה. העיצוב של הארון ישפיע על התפילה במקום כיוון שאי-אפשר להתחמק ממנו. כמובן שהתפילה צריכה להיות חופשית מהשפעות חיצוניות והכוונה בתפילה איננה צריכה להיות מושפעת מהמקום שבו אנחנו מתפללים. אבל אי-אפשר להתחמק מכך שהעיצוב של הארון אומר משהו למתפללים ולכן יש להתאים את העיצוב לקהל המתפללים. עבור קהל אחד מתאים סיפור אחד ועבור קהל אחר יש לספר סיפור אחר.
לדוגמא: קהילה שחיה בצניעות ומבקשת לבטא את עליונות הרוח על החומר וודאי לא תבנה ארון קודש מפואר בצורה מוגזמת אלא כזה שמעוצב בצורה צנועה שמבטאת את הצניעות של הקהילה. קהילה אחרת של מתפללים ששקועים במשך השבוע בעולם המעשה אולי תרצה לבטא דווקא את עבודת ה' בתוך חיי המעשה עצמם. על-ידי בניית ארון קודש מפואר במיוחד הקהילה מראה כיצד החומר עצמו יכול לבטא קדושה אם נעשה בו שימוש נכון. אם מתפלל שמבקש להתרחק מהחומר יגיע לבית כנסת מפואר ייתכן והסיפור שמספר בו הארון לא יעלה בקנה אחד עם סיפור חייו והוא ירגיש שם לא בנוח. מצד שני, מתפלל שחי את חיי המעשה עלול להרגיש לא בנוח בבית כנסת צנוע מדי שאיננו מספר את הסיפור שאותו הוא רוצה לשמוע.
על מי שעוסק בעיצוב של ארונות קודש מוטלת אם כן אחריות לא פשוטה. כשהוא מתכנן ארון קודש עבור הקהילה שלו או עבור קהילה ששוכרת את שירותיו עליו להתאים את הסיפור שהוא מספר באמצעות העיצוב לקהילת המתפללים בבית כנסת מסוים. ארון קודש אמנם יכול לספר סיפור שכל יהודי מאמין מבין, אך צריך גם לספר את הסיפור הייחודי המתאים לזהות של הקהילה הספציפית.
