בין דין ספורט

להקים בית דין עליון – לכל ענפי הספורט

* מאת: עו"ד אברהם פכטר

העונשים שמטילים על הקבוצות – לאמור משחקים ללא קהל, אינו תורם לתרבות הספורט ואינו פרופורציונלי למעשה ולעונש.

העובדה שמטילים עונש קולקטיבי – על 15.000-10.000 צופים בגלל קבוצת בריונים קטנה – אינו מועיל, מזיק ציבורית וכספית ופוגע במורל הקבוצות.

ההתאחדות – אינה מיישמת הצעות של וועדות מקצועיות שמונו בתחום הספורט.

הרעיון להקים בית דין עליון, לכל ענפי הספורט, נובע מן המציאות העגומה של רוח הספורט בישראל.

בתי הדין המשמעתיים של התאחדות הכדורגל ויתר ענפי הספורט המובילים כמו כדורסל וכדוריד, אינו נותן את הפתרונות המתאימים במקרים החריגים והקשים.

כאשר קבוצה, שחקן, מאמן או פעיל ספורט במסגרת ההתאחדות, לא מרוצה מתוצאות הדיונים ותוצאות בתי הדין המשמעתיים שלה, הוא פונה לערכאות אזרחיות לקבלת עזרה.

הפונה לערכאה אזרחית – כדי שתפקח או תתקן עוול ספורטיבי או אישי, שנעשה לקבוצה או לפונה היחיד, הוא פתרון משפטי המצוי כיום, כהכרח שאין פתרון אחר לסוגיה המתבקשת.

לדוגמא: אייל ברקוביץ, שנידון להשעיה מכל פעילות במוסדות ההתאחדות, בשל פגיעה ועלבונות, הושעה גם בפרשנות מרחיבה מקורס "הפרו" שבו החל.

סנגורו של ברקוביץ, הודיעה שיפנה לערכאה אזרחית כלומר: לבית המשפט המחוזי בערעור, כדי שטענתו שאין קשר בין העונש שהוטל על השחקן לבין השתתפותו בקורס מטעם ההתאחדות.

כמובן שזכותו של שחקן, מאמן, קבוצה, למצות את כל האפשרויות החוקיות, שעומדות לרשותם, כדי לתקן עיוות או עוול, שלדעתם נעשה להם.

וכמובן שטוב שתהיה ערכאה עליונה שתפקח על בתי הדין המשמעתיים של ההתאחדות ויתר ענפי הספורט, כמקובל במדינה דמוקרטית.

בית דין עליון, לכל ענפי הספורט בארץ:

הצורך בערכאה עליונה, במסגרת כל ענפי הספורט, אינה חדשה והיא מתבקשת מתוך האירועים והתפתחות ענפי הספורט כדי לתת מענה, לתקלות, חריגות, עוולות שקיימות בענפי הספורט השונים.

בית דין עליון לספורט – בראשות שופט מחוזי בדימוס, המתמצא בתחום, דוגמת הנשיא הפורש של בית המשפט המחוזי בת"א, השופט אורי גורן, יכול לתרום תרומה מכרעת לתרבות הספורט בארץ, הדורשת תיקונים וחיזוקים.

הרכב בית הדין המוצע – יהיה כאמור בראשות שופט מחוזי בדימוס, המצוי בתחום ומתמצא בו, כמו השופט המחוזי אמנון סטרשנוב, שהיה בעברו שופט כדורגל בתוספת עורך דין, כמו אורי סלונים חבר בית הדין העליון לערעורים ועורכי דין נוספים מבתי הדין המשמעתיים ומהציבור המקצועי הקרוב לספורט בתוספת אנשי ציבור, מאמנים לשעבר ובעלי קבוצות כדורגל לשעבר.

הפניות לבית הדין העליון לספורט – ירוכזו איפה בידי גוף מקצועי ספורטיבי ויורידו מהעומס המצוי במערכת המשפט האזרחי הקורס מעומסים שוטפים.

פנייה לבג"צ

רק במקרים חריגים ביותר, של שחיתות, איפה ואיפה, טעויות עובדתיות ומשפטיות יופנו לבג"צ, כעתירות כנגד החלטות בית הדין העליון, כמקובל לגבי יתר המוסדות השיפוטיים במדינה.

על ההתאחדות לעשות רוויזיה, להתייעל ולהתאים עצמה לספורט המודרני ולספורט ההמוני ולשפר ולייעל בדרך זו את תרבות הספורט בארץ.

עונש קולקטיבי – משחקים ללא קהל

זהו עונש דרקוני, לא פרופורציונלי ושאינו משיג את מטרתו.

להעניש 15.000-10.000 צופים, בשל קבוצה קטנה של בריונים, פרחחים, מחרחרי מהומות, שמפוצצים משחקים, כמטרה בפני עצמה, בנוסח אנרכיסטים – זה יותר מאשר מרגיז ומתסכל.

את האנרכיסטים של הספורט – צריך לסלק, לשרש, להעניש קשה, כדי לטהר את הספורט העממי והמקצועי.

הפיקוח והמעקב צריכים להיות משולבים משטרה והקבוצות. שוטרים + סדרנים מטעם הקבוצות + אוהדים, שיסלקו את הבריונים ויעזרו למשטרה לעצרם.

על הקבוצות, בפיקוח ואישור ההתאחדות ועזרתה הכספית – להתקין מערכת מצלמות מעקב במגרשים וביציעים כדי למנוע בריונות פיזית ומילולית של נהמות, זריקת רימונים וחפצים.

למנות סגן שר ספורט שיעסוק רק בנושא זה, במסגרת הממשלה ויהיה כפוף לשר הספורט, וכתובת לכל הבעיות של ההתאחדויות וענשי הספורט.

המלצות "וועדת סטרשנוב":

שהיתה וועדה מכובדת עם אנשים שמבינים בספורט והמלצותיה הוכנסו למקרר – למרות שהיו בה הצעות לייעול וקידום הספורט.

הוועדה התייחסה לבחירת יושב ראש ההתאחדות, העברת הכספים ישירות לאגודות, ביטול ההצבעה באמצעות יפויי כוח וכו'.

ומה לגבי קוד אתי התנהגותי לא רק לשחקנים וקבוצות אלא גם לעסקנים ועובדי מוסדות הספורט, ההתאחדויות הספורט.

יאמר גם לזכות ההתאחדות ויתר ענפי הספורט, שרצון לקידום ושיפור יש, ויש ורואים גם תוצאות.

אך זה לא מספיק, לא מספיק יעיל ולא מספיק מושקע מאמץ ורצון חיובי לקפוץ מדרגה למערכת ספורט מתקדמת יעילה המתאימה לרוח הזמן ורוח המדינה.

ספורט בריא – לא רק לגוף ולנפש אלא גם למדינה ואזרחיה. ספורט בריא להמונים האוהבים ספורט על ענפיו השונים, אך בעיקר לספורטאים הפעילים, בענפים התחרותיים והעממיים.

נ.ב.: הכותב הוא – יו"ר בית הדין המשמעתי על איגוד שופטי הכדורגל.

*    הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, ראש לשכה של האלוף טל, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות ופרשן משפטי בהווה