ארון קודש: לבנות בשכל או ברגש?
אם רוצים להקצין את העניין, אפשר לומר שבנייתו של ארון קודש חדש יכולה להיעשות באחת משתי הדרכים הללו: בדרך השכל או בדרך הרגש. במציאות העניין הרבה פחות פשוט וכמו בכל דבר בחיים שלנו אפשר לומר שגם כאן זה לא עניין של שחור ולבן. תהליך הבנייה הוא בסופו של דבר דרך שחולפת בין שני הקטבים הללו ומשלבת בצורה יחסית את הרגש ואת השכל.
מהו תהליך שכלי של בניית ארון קודש? זהו תהליך שבו הקהילה או כל מי שאמון על בנייתו של הארון פועלים לפי שיקולים של תועלת, של הגיון ושל מעשיות. השיקולים המעשיים בבנייתו של הארון הם רבים. יש להעניק תשומת לב לתקציב שמוקדש לבנייה: מאיפה יבוא הכסף, כמה כסף יוקדש לבנייה, מה קורה במקרים של חריגה וכן הלאה. שיקולים נוספים נוגעים לנוחות השימוש בארון לאחר בנייתו, עלות התחזוקה השוטפת שלו והעמידות שלו בפני שיני הזמן ומתפללי בית הכנסת.
מהו תהליך רגשי של בניית ארון קודש? זהו תהליך שבו מוקדשת תשומת הלב לעניינים שניתן להגדיר כפחות מעשיים ויותר רגשיים או אפילו רוחניים. השיקולים בבנייתו של הארון בגישה הזו נוגעים לפאר שהקהילה רוצה להשיג, למשמעות שהקהילה מבקשת לראות בצורתו של הארון, במקומו הרוחני של הארון בתוך בית הכנסת והתוכן הרוחני של הארון בבניית הקהילה. השיקולים המעשיים חייבים להידחק הצידה מפני השיקולים הרוחניים והרגשיים: השאלה איננה כמה כסף יש לקהילה בשבילך הבנייה של הארון אלא כמה כסף נדרש עבור הבנייה של הארון. השאלה איננה נוחות השימוש בארון אלא הפאר וההדר שלו או העצוב שנבחר כדי לבטא רעיון או רעיונות שחשובים לבני הקהילה.
האם יש לבחור ברגש על פני השכל? האם יש להעדיף את השכל על פני הרגש? ביהדות יש נטייה מאד עמוקה לשלב הפכים וליצור שלם שגדול מסכום חלקיו. הרמב"ם מלמד אותנו שעל היהודי לחפש תמיד את שביל הזהב ולא לבחור בקיצוניות אחת שמחסירה מרכיבים חשובים של המציאות. שביל הזהב הזה איננו פשרה בין מרכיבים אלא שילוב מלא של מרכיבים שונים ומציאת הדרך שבה הם יכולים ללכת זה לצד זה ולא זה במקום זה. כך ראוי שייעשה גם כשבונים ארון קודש חדש: למצוא את הדרך הנכונה שמצליחה לשלב את השכל עם הרגש, את החומרי עם הרוחני.
בוודאי שייתכנו הבדלים בין קהילות שונות בכל הנוגע לדרך שתיבחר. אין דרך אחת ויחידה לשלב את החומר ואת הרוח וקהילות שונות עשויות לבחור שילובים שונים בין הרגש והשכל: מתן עדיפות מסוימת לסוג אחד של שיקולים על פני הסוג האחר. עם זאת, תהליך בנייה מוצלח אפשרי רק במידה שלא שוכחים לא את קוטב הרגש לא את קוטב השכל. קהילות שלא ישכילו למצוא את שביל הזהב בין החומרי לרוחני עלולים למצוא את עצמן בפני שוקת שבורה ותוצאה שאינה עולה בקנה אחד עם השאיפות והצרכים של הקהילה.
על-ידי שילוב נכון בין החומר והרוח, בין הרגשי והשכלי, הקהילה תוכל להגדיר את האופי שלה ולקבל לידיה תוצאה טובה ומספקת: ארון קודש שמבטא גם משמעות עמוקה ורוחניות אך בה בעת גם מעשי ומתאים.
