רמטכ"ל - סימן את גדר הביטחון הערכית נורמטיבית בצה"ל
* מאת עו"ד אברהם פכטר - סא"ל (מ)
תא"ל צ'יקו תמיר, הודח מצה"ל לא בשל אי התאמה, או כישלון צבאי מקצועי - אלא בשל טעות ערכית נורמטיבית מוסרית.
הרמטכ"ל גבי אשכנזי, טעה כששלח מכתב עם עדות אופי לבית הדין הצבאי. הרמטכ"ל, מכוח תפקידו כעומד בראש הפירמידה הצבאית, צריך להישאר אובייקטיבי, מתוך הנחה ש"הכדור" יכול לחזור למגרשו - כפי שאכן קרה במציאות.
צ'יקו תמיר - הודח, אך קוד ההתנהגות הצה"לי נשאר ויצא מחוזק ומהווה "את גדר הביטחון הערכית".
ההחלטה הדרמטית של הרמטכ"ל להוציא את תא"ל צ'יקו תמיר, מסבב המפקדים בצה"ל ולהראות לו את הדרך לאזרחות, הגיע במועד מפתיע ולהערכתי באיחור רב, בשל התמשכות הפרשה על כל היבטיה.
יתכן, שהרמטכ"ל ציפה וקיווה שתא"ל תמיר, למרות החלטת בית הדין הצבאי לא להורידו בדרגה - יתפטר בעצמו ויעזוב בכבוד, אך משלא נעשה הצעד הזה ביוזמתו נאלץ לאחר לבטים קשים לקחת החלטה פיקודית.
אסור לשכוח שתא"ל פרס, עם סיפור דומה, מחכה בפתח להחלטה דומה. ולכן יש לצפות שיבין את הרמז ויתפטר בעצמו ולא יחכה להדחה נוספת מחויבת המציאות.
התנהלותו של צ'יקו תמיר, בפרשת אי הדיווח על תאונת הטרקטורון הצה"לי, שהיה נהוג ע"י בנו הקטין ביום ספורט פיקודי, היתה בשלבים הראשונים שגויה ובלתי ראויה. היו בדיווח הראשוני, אלמנטים של ניסיון, טשטוש העובדות והראיות ולכן ברמות אלה, המעשה מקבל חומרה מיוחדת. אילו צ'יקו תמיר, לא היה נכנס לפאניקה, למרות שמדובר בבנו, מדווח אמת מיידית, הפרשה היתה מסתיימת בקול דממה דקה.
אין ספק, שבנסיבות הפשוטות - היה צריך להעניש את הקצין, אבל שאלת העונש היתה אז ברמות ובחומרה שונים לגמרי.
צה"ל והחברה מצפים - ובצדק שקציני צה"ל בכירים ובמיוחד מפקדים מעולים ונועזים מסוגו של תא"ל תמיר, המובילים אחריהם מאות חיילים לקרב - לדיווחי אמת, ולהתנהגות אמיצה בשדה הקרב באימונים, תרגילים, ובשדה החיים האזרחיים.
אם הרמטכ"ל היה עובר על המקרה הספציפי בהחלטה מתחמקת, אנמית, כאשר תא"ל פרס מחכה בפינה, עם סיפור דומה, היה יוצר "סדק" בחומת הנורמטיביות ומפיל ומערער את עמודי תווך של הקוד הצה"לי המוסרי נורמטיבי.
ועכשיו גילוי נאות: אני לא מכיר את תא"ל צ'יקו תמיר (פרט למה שפורסם בתקשורת) - אבל אני כן מכיר את צה"ל, ערכיו ומפקדיו, הרבה לפני צ'יקו תמיר. הייתי מדריך בקורס קציני שריון של מיטב קציני השריון ואלופיו - פיקדתי, הדרכתי, טיפלתי במעשים מסובכים וחמורים יותר מאשר פרשת תאונת הטרקטורון הנדון.
מאז הקמת צה"ל ועד ימינו, צמחו מקרב החיילים והקצינים, "אגדות" מהלכות ו"גיבורים", עטורי מעש וצל"שים וכמובן סיפורים ואגדות כמקובל לגבי דמויות, יוצאות דופן, שרבים רצו להדמות להם. אלה הובילו את צה"ל ויצרו את "המיתוסים" שהוטמעו בערכי צה"ל ובקוד המוסרי הצבאי שהפכו לתורה שבע"פ והתורה שבכתב.
דמויות כמו: מאיר הר ציון, גוליבר, קצ"ה, ג'יבלי הקטן, אריק שרון, רפו"ל ז"ל, האלוף טל, רב אלוף אהוד ברק, גורודיש ז"ל - קצינים מעוטרים כמו תא"ל קהלני - גיבור ישראל, אל"מ צביקה גרינוולד - גיבור ישראל, אל"מ יצחק בן שוהם ז"ל, עיטור העוז, אלוף איציק מרדכי, סא"ל יוני נתניהו ז"ל, רב"ט אלבז ז"ל (שזרק עצמו על רימון חי כדי להציל את חבריו בשנות השישים) וכנ"ל רס"ן קליין ז"ל, שעשה מעשה גבורה דומה במלחמת לבנון ה-II - וכל מקבלי הצל"שים למיניהם - שתרמו את חלקם למסורת "המיתוס" של צה"ל.
בהזדמנות זו אני מבקש סליחה, מרבים אחרים שעשו מעשי גבורה, עזרה, חברות, נאמנות בקרב והקרבה עצמית ששמם לא הוזכר לעיל.
ככל שהצבא גדל והתרחב, הטכנולוגיה המתקדמת חדרה ושדרגה את ביצועי צה"ל, הוסיפו אלמנטים וערכים נוספים למסורת צה"ל, ולמסורת הלחימה, ועל סמך בסיס זה נכתב "הקוד הצה"לי" שהוא מורה דרך להתנהגות ולהתנהלות החיילים ובעיקר מפקדי צה"ל לכל דרגותיהם. להדגיש - למרות הטכניקות החדשות והכלים המודרניים בים, יבשה ובאוויר - דבר אחד בסיסי לא השתנה אלא התחזק - האדם, המפקד.
הדוגמה האישית בשעת שלום ובעיקר בזמן מלחמה וקרב לא שונתה, ונקווה שלא תשונה בעתיד.
לאמור: המפקד כדוגמה אישית לנאמנות, אומץ לב הובלת חיילים מול אויב, כאשר הערך של "אחרי" - דוגמה אישית ושמירה על שלומם וביטחונם של החיילים - לא פסו מצה"ל. שום מכשיר אלקטרוני - ויהיה המתוחכם ביותר - לא פלסמה לא עכברים אלקטרוניים ואפילו מזל"טים - לא יכולים להחליף את המפקד בשטח - הנמצא בתוך ובראש חייליו - ממנו הם שואבים כוח ביטחון ואומץ לב.
גדולי המצביאים בהיסטוריה - חניבעל, אלכסנדר מוקדון, מלך ספרטה - ליאונידס, יוליוס קיסר, נפוליון, פלדמרשל רומל, גנרל פטון, אריק שרון ורבים אחרים מבין הקצינים שהוזכרו לעיל - הלכו בראש החיילים ובקרבם ומכאן הצלחותיהם. לכך ניתן להוסיף רשימה מכובדת מספר הספרים שלנו - כמו יהושע בן-נון, יואב בן צרויה, גדעון ורבים אחרים.
המסקנה העולה מרשימת שמות אלו - קצינים איכותיים המשמשים דוגמא אישית - הוסיפו רבות לאיכות הצבא ולפעמים אף שינו אותו או השאירו חותם חיובי לעתיד - שעליו נבנו ערכים ויסודות להתפתחות צבא וצה"ל טוב יותר, חזק יותר וערכי יותר.
לפי המסופר והמדווח בתקשורת - ולאור התייצבותם של 6 אלופים מוערכים + הרמטכ"ל גבי אשכנזי וקצינים רבים אחרים לטובת צ'יקו תמיר - נראה לי, שהוא שייך לחומר המפקדים החיובי והערכי ממנו בנויים קציני צה"ל המובילים.
יחד עם זאת - אסור לטעות, מעשיו והתנהלותו הראשונות של צ'יקו תמיר, ראויים לגינוי ולעונש. אם יתברר שהמשטרה הצבאית, התרשלה או הושפעה מהדרגה או הופעל על החוקרים לחץ מלמעלה, להנמיך, להשתיק, ולמזער את האירוע - הדבר מחמיר את המצב - ודורש טיפול מיידי וכואב.
כעקרון אין קצין - שאין לו תחליף. אבל לפעמים התחליפים לא טובים כמו המקור, לפי אותו עקרון של תרופות גנריות. לאמור: הם באים במקום התרופה המקורית, עם אותם היסודות ובכל זאת זה לא אותו דבר.
מאחר וכל כך הרבה קצינים, התגייסו לתמוך בצ'יקו תמיר, כדי להשאירו בצה"ל, כנראה שיש דברים בגו.
מאידך - אין הם טוענים, שצריך היה להוציאו ללא עונש ובעיקר מכוונים דבריהם וטרוניותיהם להורדה בדרגה מתא"ל לאל"מ.
ובכן - הורדה בדרגה בצה"ל, נעשית בשתי דרכים אחת ע"י בית הדין הצבאי והשניה - מנהלית ע"י הרמטכ"ל לאחר קבלת חוות דעת מפרקליט צבאי ראשי ומוועדה מיוחדת שמונתה לשם כך.
ההורדה בדרגה - בדרך כלל, מתלווה לעונש העיקרי, אך לאיש צבא, במיוחד בקבע ובדרגות הבכירות, זה הופך לעונש העיקרי.
הורדה בדרגה - היא במקרים חריגים ביותר, נדירים למדי, בדרגות הגבוהות, על מעשים שליליים יוצאי דופן, כמו, התנהגות מחפירה בזמן קרב, התנהגות שיש בה רשלנות גבוהה, או עצימת עיניים מכוונת, על מעשים שתחת פיקודו של אותו קצין. למשל: מעשי התעללות, תקיפות מיניות, נטילת שלל, טיפול בשבויים, שוחד, מכירת נשק - שהמפקד הממונה יודע עליהם, מנסה להשתיק אותם ולטשטש ראיות וכיוצא באלה.
בהחלטה הדרמטית של גבי אשכנזי, בעניינו של צ'יקו תמיר, שמוכר לו אישית מחטיבת גולני ולאורך הקידום הצבאי שעבר, יש אמירה ברורה ערכית, מוסרית. יש גבולות, יש ערכי התנהגות, דוגמה אישית, דיווחי אמת, אומץ לב, בשדה הקרב ובחיים אזרחיים מלווים בהתנהלות ההולמים קציני צה"ל, בכל הרמות ובמיוחד בפיקוד הבכיר.
הצבת הרף במקומו, לאחר שנראה בשנים האחרונות כאילו שהוא הונמך ונשחק - יש אמירה ברורה שממנה ברור לכל קציני צה"ל, מה נדרש מהם בשעת קרב, בפיקוד על אנשים וגם בימי שלום, להיות דוגמא ליושר, אמון, חברות ונאמנות לצה"ל ולמדינה.
הצעד הבא - אנחנו מחכים ומקווים ש"הקוד הצה"לי" ייטמע ויחלחל גם לחיים הפוליטיים - והאזרחיים.
הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות ופרשן משפטי בהווה.
