דוקטור!
אני לא אוהב את הקייטנה הזאת!
רוצה הביתה!
מי מאתנו לא נתקל בשביזות הצבאית, אין חשק לקום כשבחוץ עדיין חושך ולעלות על מדים, מעדיפים להשאר בבית. אין שום רצון לנסוע לעוד שבוע משעמם בבסיס.
הפתרון היחיד עליו חושבים החיילים הוא לפנות לרופא, בתקווה שהוא יאמין למחלת השקר שלהם ויתן להם את טופס ה"גימלים" שבשבילו הם מוכנים לעשות הכל.
הוצאת גימלים הפכה כבר מזמן לתורה שלמה, פה ושם תשמע מישהו לוחש על איזושהי דרך בה אפשר להעלות את החום, לנפח את היד וליצור מראה של דלקת בעיניים.
השיטות הסולידיות והמצויות להוצאת גימלים נשמעות בד"כ כשיטות משעשעות.
למשל:
תגיע עם תרמוס של תה חם, ממש לפני הכניסה לרופא תשתה מהתה ותשמור על הפה סגור, כך הפה נשאר חם. תתלונן על חום וכאבי ראש. אם תשים בבדיקה את המדחום מעל הלשון (החלק העליון ל הלשון מתחמם יותר) באמת יהיה לך חום. ותצא מהמרפאה עם 3 גימלים.
ישנם, מנגד, שיטות הנשמעות חולניות שיטות אלו ממחישות את המצב אליו חיילים יכולים להגיע בחוסר הרצון שלהם (אולי רק הרגעי) ללכת לצבא ואת היצירתיות המזוכיסטית אליה מגיעים החיילים בדרכם אל הגימלים:
ישנה שמועה שתפוחי אדמה שואבים סידן. מה עושים? מצמידים אותם בעזרת חוט אל היד למשך לילה, בבוקר העצם כ"כ חלשה, עד שכל מכה קטנה גורמת לשבר ביד. צעד זה יגרור כחודשיים גימלים לצד כאבי תופת ונזק לא בטוח יתרפא לגמרי.
אין ספק שזו דרך חולנית לקבל חופש- גימלים, אבל אם שומעים עליה כנראה שהיא קיימת וכנראה שיש מישהו שיושב שם למעלה שיתן לנו ללכת לחופשה קטנה, לומר שלום, רק אם נהיה מוכנים לפגוע בעצמנו וכך לקבל גימלים.
ישנו אתר שממחיש את דרך הוצאת הגימלים יפה בעזרת סירטון, הוא מוסיף וכותב 25 שיטות שונות בהם חיילים בוחרים להשתמש כדי להוציא גימלים.
מיסטר גימל, להוציא גימלים.
https://sites.google.com/site/mistergimel/