זירוז לידה ולידה בהרדמה
ברוב המקרים רצוי לתת לטבע להתנהל בקצב שלו ולהמתין בסבלנות עד שהתינוק יחליט שהוא בשל לצאת לאוויר העולם, אבל לפעמים יש מקרים בהם עדיף לנקוט בהליך רפואי שנקרא זירוז לידה.
מתי מתבצע זירוז לידה ?
כל אחד מהמקרים הבאים הוא סיבה להתחיל הליך של זירוז לידה. את ההחלטה לזרז את הלידה מקבל הרופא בעצה אחת עם היולדת ומשפחתה, ורק אחרי שהסביר לה את הסיכונים והתועלת שיש בזירוז לידה וקיבל ממנה הסכמה :
- עברו שבועיים מתום השבוע הארבעים ושניים של ההיריון, ויש חשש להזדקנות השלייה ולסיכון העובר.
- מסתמן עיכוב בהתפתחות העובר ונוצר חשש לבריאותו.
- בדיקות רפואיות מעידות על אי ספיקה של השלייה וסיכון חיי העובר.
- מחלה של האם שמתגברת ככל שההיריון מתקדם ועלולה לסכן הן את חייה והן את חיי העובר.
- סכרת היריון שגורמת לעובר לגדול בצורה חריגה ועלולה לגרום ללידה מסובכת וקשה
מתי אין לנקוט בזירוז לידה?
יש מקרים רפואיים שבהם אי אפשר להעמיד את היולדת בייסורי לידה טבעית. במקרים אלה מבצעים את הלידה בצורה מתוכננת. בלי לחכות לטבע מזמינים את היולדת לבית החולים ללדת בהרדמה.
· אם התינוק גדול מידי ויש חשש שלידה וגינאלית תגרום נזק לגוף היולדת.
· האם סובלת מבעיות רפואיות חמורות - לב חלש, או בעיות במבנה האגן.
· האם לא תוכל לעמוד בכאב של צירי לידה בגלל סיבות גופניות או נפשיות ועדיף להרדים אותה בהרדמה כללית ולבצע לידה בניתוח קיסרי.
זירוז לידה - אמצעים רפואיים
פיטוצין - חיקוי סינתטי של ההורמון 'אוקסיטוצין', שתפקידו לגרום לצירים. פיטוצין (מכונה לעיתים פיט) ניתן בעירוי לתוך הוריד תוך בקרה קפדנית של המינון ושל התקדמות הצירים. מחייב השגחה צמודה על היולדת והעובר וחיבורם למוניטור. פיטוצין משפיע בצורה היעילה ביותר במידה ויש כבר פתיחה או מחיקה של צוואר הרחם. בדרך כלל משתמשים בו כשהלידה כבר התחילה, אבל הקצב שלה איטי מידי, צוואר הרחם לא נפתח בקצב הרצוי וכדי לקצר את התהליך ולמנוע סבל מהיולדת וסיכון של העובר עדיף לבצע זירוז לידה.
משחת פרוסטלגלדין - הורמון הפרוסטלגלנדין קיים בגופנו בצורה טבעית ונמצא ברירית הרחם ובנוזל הזרע. הוא עוזר לריכוך צוואר הרחם, פעולה המזרזת את תהליך הלידה. השימוש בפרוסטגלנדין מלאכותי נעשה באמצעות ג'ל, נר או טבליות המוחדרות לתוך הנרתיק במטרה לגרום לצוואר הרחם להתרכך ובכך לזרז את התפתחותם של צירים. תופעות לוואי אפשריות מהורמון הפרוסטלגלנדין הן בחילות, עליית לחץ הדם, והופעת צירים חזקים ומכאיבים מאוד שלא תמיד גורמים ללידה.
בלון – שיטת זירוז לידה מכאנית שאפשר להשתמש בה רק אם יש כבר התחלה של פתיחת צוואר הרחם. מחדירים לצוואר הרחם בלון מלא מים ומנפחים אותו ובכך יוצרים לחץ על צוואר הרחם. הלחץ עשוי לגרום לשחרור הורמוני פרוסטגלנדינים שאמורים לגרום לריכוך צוואר הרחם וכך לגרום זירוז הלידה המיוחלת להתחלת פעילות רחמית. יש בתי חולים שבהם מקובל להוסיף מים לבלון ובכך לגרום להפרדת קרומי השפיר מדופן הרחם עוד שיטה שאמורה לזרז את הלידה. חסרונותיה של שיטת הבלון הם הגבלת תנועת היולדת וסיכון להתפתחות זיהום.
סטריפינג – אפשר להשתמש בשיטה הזו רק כשיש כבר פתיחה של לפחות שתי אצבעות. הרופא מכניס את אצבעותיו לצוואר הרחם בתנועה סיבובית ומבצע הפרדה של קרומי השק העוברי מדפנות הרחם. פעולה הגורמת לשחרור הורמוני הפרוסטגלנדינים, ובכך להבשלת צוואר הרחם ולזירוז הלידה.
לידה בהרדמה כללית
ומה עושים אם שום דבר לא עוזר והלידה פשוט לא מתקדמת או אם התקדמותה איטית מידי ויש חשש למצוקה עוברית שתסכן את חיי העובר?
כל יולדת צריכה להביא בחשבון שגם אם רצונה לחוות את חווית הלידה במלואה משהו עלול להשתבש והיא עלולה ללדת בהרדמה כללית או מקומית כדי להציל את חייה או חיי עוברה. דבר מעין זה עלול לקרות לכל. לפעמים אין ברירה וחייבים לנקוט בהליך הרפואי הזה ולהרדים את היולדת. חשוב להדגיש כי אין הוכחות לכך שלהליך השפעה על התפתחותו התקינה של הילד או החלמתה של האם, הקשר שייוצר בין האם לילדה וכדומה. נשים שילדו בהרדמה מלאה או חלקית בהחלט זוכות לגדל ילדים בריאים ומאושרים וליהנות מחוויות ההורות שלהן.
