מתן זכויות לידועים בציבור - הגזר והמקל
מאת עו"ד רו"ח טארק דיביני ועו"ד רו"ח ארז בוקאי
פסיקת בתי המשפט בעשורים האחרונים בתחומים: מיסים והביטוח הלאומי השתוותה עד מאוד בין זכויותיהן של בני זוג נשואים לבין זכויותיהם של ידועים בציבור.
אך עם הגזר בא גם המקל, שעה שנקבע בפסק דין חדשני של בג"צ כי החלה צודקת ושוויונית בין נשואים לידועים בציבור לצרכי חוק הביטוח הלאומי מחייבת יצירת סימטריה גם לעניין החובות.
חוק הביטוח הלאומי קובע כי הזכאות לקבלת קצבאות שארים ו/או תלויים פגה עת האלמנה שבה ונישאה בשנית. פסק הדין בעניין סמדר בוארון (בג"צ 5492/07) קובע כי אלמנה החיה כידועה בציבור אינה זכאית עוד לקבלת קצבת שארים או קצבת תלויים מכוח בן זוגה המנוח, כשם שאישה שנישאה בשנית אינה זכאית לאותן קצבאות. יצוין, כי החוק קובע כי דין אלמנה כדין אלמן. עוד יצוין, כי מגמת הפסיקה הינה אף לראות בבני זוג מאותו מין כידועים בציבור.
העותרות התאלמנו מבני זוגן, ולאחר מכן חיו כידועות בציבור חלקן אף הביאו ילדים משתפים לעולם עם הידוע בציבור. המוסד לביטוח לאומי הפסיק לשלם לעותרות קצבת שארים ותלויים מהמועד בו החלו העותרות לנהל אורח חיים זה. לטענת העותרות, לשון החוק השוללת את תשלום הקצבאות הינה מפורשת וחלה רק על אלמנה "שחזרה ונישאה". מנגד, לטענת המל"ל אין לאישה נשואה כדין יתרון על-פני אישה החיה כידועה בציבור, ולא יעלה על הדעת שלאלמנה הידועה בציבור כאשתו של אחר יהיה יתרון על-פני מי שנישאה כדין לאחר. כאמור, בג"צ קיבל את עמדת המל"ל, ופסק כי שלילת הקצבאות תחול גם על אלמנה שחיה כידועה בציבור. מטרת הקצבאות הינה לפצות על אובדן התמיכה הכלכלית מבן הזוג המנוח,ואילו במצב של ידועים בציבור האלמן או האלמנה מנהלים משק בית משותף ונהנים משיתוף עם בני הזוג בהכנסות ובנשיאה בנטל ההוצאות ולכן אין הצדקה לתשלום הקצבאות.
בית המשפט מתקשה לקבל את המצב לפיו לצורך הענקת קצבת שארים וקצבת תלויים תיחשב ידועה בציבור כ"אלמנה" בשל היותה "אשתו" בעוד אשר לעניין פקיעת הזכאות לקצבאות אלה לא תיחשב היא כ"אשתו" של בן-הזוג החדש עימו היא חיה כידועה בציבור. יצוין, כי זכאותן לקצבה של אלמנות על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה אינה נשללת עם נישואיהן בשנית. יחד עם זאת, דחה בית המשפט את טענת האפליה בין האלמנות "הרגילות" לאלמנות חיילים שנספו במערכה. זאת בראש ובראשונה, בשל לשון חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, הקובע במפורש כי קצבאות אלו יחולו אף אם נישאו לאחר. בנסיבות העניין לא הוטלו על העותרות הוצאות משפט.
לפסק הדין יכולות להיות השלכות בתחומים אחרים ובכללם בתחומי מיסים. כך, לכאורה בהתאם לרציונאל של פסק הדין, ניתן יהיה להחיל את הוראות פקודת מס הכנסה העוסקות בחישוב הכנסה מאוחד בין בני זוג גם אם הם אינם נשואים. יצוין, כי במרבית המקרים המשמעות של חישוב הכנסה מאוחד הינה הכבדת נטל המס. דוגמא נוספת הינה הוראות הפטור במס שבח במכירת דירת מגורים מזכה, הוראות אלה קובעות כי יש לראות במוכר ובן זוגו החי עימו כמוכר אחד. לפיכך, מכירת דירה בפטור על ידי ידוע בציבור עלולה להשליך על זכאות בן הזוג השני למכירת דירה נוספת בפטור.
לסיכום, מגמת בתי המשפט להשוות את מעמד הידועים בציבור למעד בני זוג נשואים יש בה כדי לשפר את זכויותיהם של הידועים בציבור אך יש בה גם הטלת החובות המוטלות על זוגות נשואים.
* הכותבים מאשכול המיסים BDO זיו האפט-רואי חשבון.
