חוק החוזים

חוק החוזים – תרופות בשל הפרת חוזה

החוק קובע כי כאשר חוזה מופר יכול מי שנפגע מההפרה לתבוע את הסעדים הבאים:

1. לתבוע את ביטול החוזה.
2. לתבוע את אכיפת החוזה.
3. לתבוע פיצויים.

ניתן לתבוע או ביטול או אכיפה, תוך שניתן להוסיף לתביעות האלו גם דרישה לפיצויים.

למרות האמור, קיימים 4 מקרים שבהם לא ניתן לאכוף את החוזה על מי שהפר אותו וצריך להסתפק אך ורק בתביעת פיצויים:

1. אם החוזה אינו בר ביצוע (כלומר, לא ניתן לחייב את המפר לקיים את ההתחייבות שלו מאחר ולא ניתן בשום דרך לקיים את אותה התחייבות).
2. אם מדובר בחוזה למתן שירות אישי, וזה שהתחייב לתת את השירות האישי מפר אותו.
3. אם בית המשפט יגיע למסקנה שמתן צו אכיפה יחייב את בית המשפט למידה לא סבירה של פיקוח על קיום החוזה. (נוהל גננת)
4.  אם בית המשפט מגיע למסקנה שזה לא צודק לתת לו צו אכיפה באותן נסיבות.

חוק זה מדבר על שני סוגים של הפרות חוזה:

1. הפרה יסודית של החוזה.
2. הפרה רגילה של החוזה.

הפרה יסודית- קיימות שתי סיטואציות שכל אחת מהן נחשבת הפרה יסודית של חוזה:

1. כל עניין שהצדדים הסכימו לגביו מראש שהפרתו תחשב כהפרה יסודית של החוזה, גם אם מדובר בעניין שולי לחלוטין.
2. הפרה יסודית היא גם הפרה של התחייבות, שלמרות שבחוזה לא נאמר לגבי שהיא תחשב כהפרה יסודית, זוהי הפרה שאדם סביר לא היה עושה מלכתחילה אם אותו חוזה אם היה יודע שכך יפרו את החוזה.

כאשר חוזה מופר בהפרה יסודית, לנפגע יש זכות לבטל את החוזה בשל הפרה כזו.

לעומת זאת, כאשר מדובר בהפרה לא יסודית, הנפגע צריך בתחילה לתת למפר הזדמנות לתקן את ההפרה, ורק אם המפר לא מתקן את ההפרה תוך זמן סביר, רק אז יוכל הנפגע לבטל את החוזה, ביטול של חוזה נעשה ע"י הודעה של צד אחד לצד השני על הביטול, וזאת בתוך זמן סביר מאז שנודע למודיע על קיום עילת הביטול.

לאחר שהחוזה בוטל, חייב כל צד להחזיר לצד השני את כל מה שקיבל מכוח אותו חוזה.

פיצויים- כל אדם שנפגע מהפרה של חוזה ונגרמו לו נזקים כתוצאה מאותה הפרה יכול לתבוע את נזקיו מהמפר, ובלבד שמדובר בנזקים שהיה ניתן לצפות אותם מראש שהם יקרו אם החוזה יופר.

*אם ספק הפר התחייבות שנתן לספק מוצר ללקוח, ובשל כך נאלץ הלקוח לקנות את אותו מוצר ממקום אחר במחיר גבוה יותר, אותו ספק שהפר את ההתחייבות שלו יחויב לשלם ללקוח פיצויים בגובה ההפרש שבין המחיר שהלקוח היה אמור לשלם לו ובין המחיר שהלקוח נאלץ לשלם בפועל.

בדומה, אדם שהפר התחייבות לשלם כסף, יחויב לשלם הפרשי ריבית על אותו סכום (הפרשי ריבית מבטאים את הנזק שנגרם לאותו אדם שהיה צריך לקבל את הכסף).

סעיף 13 לחוק קובע כי אדם שנפגע מהפרת חוזה יכול לתבוע מהמפר גם נזקים נפשיים אם נגרמו לו כתוצאה מאותה הפרה.

 "חובת הקטנת הנזק"

אדם שנפגע מהפרת חוזה זכאי כאמור לפיצוי בעד הנזק שנגרם לו כתוצאה מאותה הפרה. ואולם, הנפגע לא היה זכאי לפיצוי עבור נזקים שהוא יכל למנוע או להקטין תוך שימוש באמצעים סבירים.

כמו כן, אם אדם צד לחוזה נאלץ להוציא מכיסו הוצאות סבירות כדי למנוע נזק או כדי להקטין נזק, חובה על הצד השני להחזיר לו את אותן הוצאות.

פיצויים מוסכמים 

פיצויים מוסכמים אלו הם פיצויים שהצדדים הסכימו עליהם מראש שמי שיפר את החוזה ישלם אותם לצד השני.

על מנת לקבל פיצויים מוסכמים אין צורך להראות שנגרם נזק כתוצאה מאותה הפרה, אלא די בכך שמראים שהייתה הפרה (כלומר, גם אם לא נגרם שום נזק כתוצאה מהפרת החוזה, עצם העובדה שהחוזה הופר, המפר יחויב לשלם לצד השני את הפיצויים המוסכמים.

יחד עם זאת, לבית המשפט יש סמכות להפחית פיצויים מוסכמים אם הוא מגיע למסקנה שהסכום שלהם איננו פרופורציונאלי לשווי החוזה (לבית המשפט יש סמכות להפחית אותם אבל לא לבטל אותם).

 כלומר, אדם יהיה זכאי לפיצויים מוסכמים גם אם הוא לא הקטין את הנזקים שלו.

 כאשר מחשבים את הפיצויים שישולמו בגין הפרת חוזה לא מביאים בחשבון סכומי כסף שהנפגע מאותה הפרה קיבל מחברת ביטוח בשל פוליסת ביטוח שהוא עשה לעצמו ושמכסה מקרים דומים.

מושג "הפרה צפויה"

זהו מצב שבו המועד לקיום החוזה טרם הגיע, אך כפי שהדברים נראים אותו צד שהתחייב לבצע פעולה מסוימת לא יצליח לעשות אותה או שהוא הודיע במפורש שהוא לא מתכוון לעשות אותה.

החוק קובע כי במקרים כאלו, למרות שהמועד לקיום החוזה טרם הגיע, ניתן להתייחס לחוזה הזה כאילו הוא כבר הופר, ולאפשר לנפגע לתבוע את הסעדים הקיימים למקרים של הפרת חוזה.

ואולם, אם הנפגע יבחר לתבוע את אכיפת החוזה, צו אכיפה לא יינתן לו אלא רק כאשר יגיע המועד המקורי שנקבע לקיום החוזה.

(זאת לעומת פיצויים שהוא זכאי לקבל אותם כבר עכשיו עוד לפני שמועד קיום החוזה הגיע.

מושג "זכות עיכבון"

אדם שמפר חוזה אם הצד השני (הנפגע) מחזיק בידיו נכסים ששיכים למפר, זכותו לעכב את אותם נכסים בידיו עד אשר המפר יקיים את חלקו בחוזה.

 "סיכול חוזה"

זהו מצב שבו חוזה לא מקוים בשל צד שלישי כלשהו שבגלל עמדתו לא ניתן לקיים את החוזה.

דוגמא:

אדם קונה דירה בסכום של 120,000$ , בזמן שאין לו את כל הכסף עבורה הדירה. משכך, לצורך רכישתה הוא מתכוון לפנות לבנק למשכנתאות ולבקש משכנתא.

במעמד החתימה על החוזה הוא מודיע למוכר במפורש על כך שחלק מהתמורה עתיד לבוא ממשכנתא, והדבר גם נרשם בחוזה. לאחר חתימת החוזה הקונה פונה לבנק למשכנתאות ומבקש הלוואה לרכישת הדירה, אך למרבה הצער הבנק דוחה את בקשתו ולא נותן לו משכנתא. נוצר מצב שלקונה אין מספיק כסף כדי לשלם למוכר עבור הדירה.

ואולם, מצב כזה לא נחשב כהפרת חוזה מצד הקונה אלא כסיכול חוזה ע"י הבנק (כלומר, שני הצדדים ידעו שחלק מהתמורה צריך להגיע מהבנק, כאשר הבנק מסרב לתת את ההלוואה אף אחד מהצדדים לא אשם. ולכן במצב כזה החוזה יבוטל וכל צד יחזיר לצד השני את מה שקיבל עד אז מכוח אותו חוזה.

מבלי שצד אחד יוכל לתבוע את הצד השני על הפרת חוזה)

לקבלת מספר הצעות מרואה חשבון - לחץ כאן