מאמר - האתר הראשי להפצת מאמרים וקידום מקצועי
כניסה למערכת כותבי מאמרים כתיבת מאמר חיפוש מאמר מאמרים
 
 
 

מדינה מתוקנת

ביבי – תעשה לי מדינה מתוקנת

/ אברהם פכטר

 

ביבי – תעשה לי מדינה מתוקנת

 

 

לא לפטר את שטייניץ – הוא לא שומר על הכסף של האמא שלו אלא של המדינה ואזרחיה.

הכלכלה שלנו היציבה ביותר באירופה, האבטלה ירדה, יש סימני צמיחה, יש פרוספריטי ברוב התחומים, אך משהו במקרו לא עובד נכון.

כל השובתים/מוחים תזכרו: "תפסת מרובה – לא תפסת".

ביבי חייב לגלות מנהיגות פוליטית, כלכלית וארגונית, כך מתבלט מנהיג.

 

* מאת: עו"ד אברהם פכטר

 

אז מה היה לנו:

שביתה/מחאה של רופאים, דיור, סטודנטים, קוטג' ויש כמה מחאות בדרך לניצול המומנטום.

הכישלון של ממשלות ישראל – בתחום הדיור, הרפואה הציבורית, יוקר החיים, יוקר המחייה, אינה תופעה שצצה ועלתה על פני השטח בתקופת שלטון נתניהו והליכוד, אבל המחאות הן במשמרת שלו.

ברור למארגנים והטרמפיסטים הפוליטיים – שהמצוקות אינן תוצאה של השנתיים האחרונות – אלא "מחלה" ממושכת מן העבר, של כל הממשלות, לרבות מפלגת קדימה עם ציפי לבני ואולמרט שגם הם לא עשו כלום בתחומים של השופטים, ועכשיו הם מהמבקרים הקולניים של הממשלה. אם יהפכו את המחאות לפוליטיות, כמו שיש מספר פעילים המושכים לכיוונים אלה, צפויים לכישלון.

ברור למארגנים של כל השביתות – שאין פתרונות קסם "מהיום להיום" ושפתרון מצוקת הדיור, לא דומה לפתרון הקוטג', שהרי לגבינת קוטג' אפשר להוריד מחירים תוך שבוע אבל אי אפשר לבנות דירות בנות השגה ויכולת לזוגות צעירים, לסטודנטים בשבוע ולא בשנה וכנ"ל גם ברפואה.

לכן תשובת השובתים – לתכניות המוצעות בסירוב כללי לא – אינה חכמה ולא תוביל לשום תוצאות או שינוי מצופה.

"תפסת מרובה – לא תפסת" – כבר אמרו זאת חכמינו בעבר, ויש בכך הרבה ניסיון מחכמת חיים.

נכון שמומנטום צריך לנצל – אבל צריכים להיות מעשיים, לחשוב חכם ולדעת שהצגת רף גבוה, הוא שלב לפשרה הגיונית וסבירה בנסיבות. לא לעשות גימיקים, לא לזעוק לאו – על כל הצעה ולא להתחכם מדי.

ראו הוזהרתם – צד שלא ירצה להתפשר, עלול להפסיד יותר ממה שיצליח להשיג. ואל תתנו ל"אנרכיסטים" ושובתים מקצועיים פוליטיים להשתלט עליכם – זה רק יזיק.

קחו לדוגמא את מצוקת הדיור – יש מקום לשינויים, לפתרונות ביניים ופתרונות לטווח ארוך.

"תכנית נתניהו" – היא פתח להתקדמות, אם יש מקום לשיפורים, תיקונים, זה הזמן להילחם עליהם. אבל עמדת השובתים והסטודנטים – שאומרים "לאו – גדול" – הוא מתכון לכישלון מובנה וידוע מראש.

שביתת הרופאים והמתמחים – כואבת, צודקת, מעוררת אמפטיה וסימפטיה. אבל גם הם צריכים להבין שפתרון בשיטת "זבנג" – לא יבוא.

לא יוסיפו 1000 תקנים מיד, לא יוסיפו לכל רופא ומתמחה אלפי שקלים מיד, זה צריך לבוא בהדרגה ובפריסה סבירה ל-2-3 שנים. ירצו יותר ומהר – לא ישיגו!

ביבי נתניהו כאחראי מיניסטריאלית – כעומד בראש הפירמידה, נושא בנטל האחריות ובנטל התוצאה וההתקדמות.

טעות לחשוב שמבחינת חלוקת הסמכויות בממשלה – ראש הממשלה חייב תמיד להתערב מיד. השרים הממונים – הם הכתובת הראשונית והנכונה ורק אם הם נכשלים טוטאלית, נכנס לתמונה ראש הממשלה.

הבעיה היא כסף וכסף, ונטרול הבירוקרטיה. בתחומי הדיור, חייבים לעשות רפורמה, מדברים על זה כבר 20-25 שנים והדברים לא זזים בקצב סביר.

בתחומי הרפואה – כנ"ל – אבל ביבי במשמרת שלו חייב להתערב ולפעול.

התערבותו של נתניהו במשברים – היא במקום, אך באה קצת מאוחר מדי, וכאן צודקים המבקרים.

מנהיגות לוקחים ועושים, לא מחכים שהיא תבוא אליך, כי היא בדרך כלל בורחת, לכן צריך להעז, לעשות ולהחליט.

ממשלה שרוצה מדינה מתוקנת – חייבת לפעול בהתאם, להחליט, לבטל חסמים בירוקרטיים ולסלק את אלה שמתנגדים ושמים מקלות בגלגלים.

נושא הדיור – הוא בר פתרון הדרגתי, ובין היתר לדוגמא: קבלנים על קרקע פרטית, יקבלו אישורים לבנייה חריגה של 1+2 קומות בתנאי שקומות אלה יועדו להשכרה לתקופה של 10-15 שנה, במחירים סבירים ומפוקחים ובתום התקופה יוחזרו לבעליהם.

ראשי ערים ומועצות – יחויבו לבנייה בשטחים עירוניים לזוגות צעירים, באזורים סביב הערים ובשטחים פנויים לבנייה.

זוג צעיר לך לגור בפריפריה – שם יותר זול ויותר נגיש להשגת דיור. לא חייבים לגור במרכז העיר ובמרכז הארץ בכלל.

אבל הממשלה – צריכה לדאוג לתשתיות, לתחבורה, רכבות, אוטובוסים, ואם אפשר בעיקר לתעסוקה בפריפריה ע"י פריסת מפעלים והנחות מס.

זה לוקח זמן אבל זה משתלם!

מסקנה – יש פתרונות, אבל לא פתרונות קסם. ביבי אמנם קוסם אבל לא יכול לשלוף שפנים ויונים מהכובע ולהפוך אותם לבניינים ובוודאי לא לרופאים.

המצב של המדינה – בכי טוב.

הכלכלה יציבה ופורחת – הטובה ביותר באירופה וסביבתה, כולל ארה"ב.

האבטלה ירדה – הייצור עלה, החיים בארץ למרות כל הבכי – לא רעים כלל.

אז אם כל כך טוב – למה בכל זאת רע – כי יש תחומים שהוזנחו, ע"י כל הממשלות וגם ממשלה זו, נחה על זרי דפנה מדומים, ועכשיו כשתפסו אותם לא מוכנים - הם נכנסו ללחץ.

הפתרון – מנהיגות, החלטות ענייניות וכואבות ובעיקר ביצוע – ביצוע.

וכמו שאמר הכלכלן הדגול סביני – "כסף יש בארץ, רק צריך למצוא אותו", ולהפנותו למטרות נכונות וצודקות.

אז ביבי – סע! המפתחות בפנים.

 

                                                                                                                                                                                                               

*       הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, ראש לשכה של האלוף טל, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, שופט בבתי דין משמעתיים ופרשן משפטי בהווה.

אברהם פכטר
הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים
הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים
אברהם פכטר
המתמחה במשפט פלילי צבאי וציבורי והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון ראש לשכה של האלוף טל, פרקליט צבאי יועץ משפטי ביש"ע שופט צבאי בדר' סא"ל סגן פרקליט מחוז משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות ופרשן משפטי
תל-אביב
03-6990619
חברה ומדינה - אקטואליה
תאריך: 27/7/2011
תגיות:   פכטר    ראש הממשלה ביבי נתניהו    ממשלת ישראל    שר האוצר שטייניץ    שביתת הרופאים    דירות בנות השגה    נושא הדיור   


ממומן

מאמרים נוספים בתחום חברה ומדינה - אקטואליה

"תג מחיר" = תג אסיר / אברהם פכטר
יש למגר ומהר את התופעה של בריוני "תג מחיר" – המביאים נזק עצום לתדמית ישראל ולממשלת ישראל.
חוצפנים - נמאסתם / אברהם פכטר
מובילי המחאה – שהוכתרו ע"י התקשורת ומקבלים מהם גיבוי וכותרות – נתנו לנתניהו אולטימאטום של חודש ימים, הבנתם? וועדת טרכטנברג, עוד לפני שהחלה לפעול, כבר נפסלה ע"י יושבי האוהלים.
שלוש נקודות עקרוניות מבדילות בין נאומי / אברהם פכטר
מה אמרו על נאום אבו-מאזן. נאום של הסתה, נבזי, משעמם, מלא סתירות ועיוותים עובדתיים והיסטוריים. נאום נתניהו – היסטורי, ציוני, לאומני, מוגש בצורה דרמטית ומבריקה כיאה לנואם גדול.
ארדואן – רוצה לחדש את האימפריה העותומנית / אברהם פכטר
מתוסכל וממורמר, מאי קבלתו למשפחת המערב. מאוכזב מדו"ח פלמר של נציגות האו"ם שלא הצדיק את טענותיו השחצניות, מוציא את הכעס והזעם על ישראל.
פני המחאה – כפני מנהיגיה / אברהם פכטר
לא הפגנת המיליון, לא צעדת המיליון, אלא שאלת מיליון הדולר – פני המחאה לאן?
יום אחד, אולי – אפרוש כנפיים / אברהם פכטר
מי מאיתנו לא חלם על יום כזה. יש וחלומות אכן מתגשמים – ויש וחלומות מתגשמים לא לפי שתוכננו. אבל לפרוש כנפיים – שיסתבכו בסורגי הכלא, זה בוודאי לא היה בתכנית.
הכרמל, שוב בוער - בלבבות / אברהם פכטר
דו"ח המבקר על השריפה בכרמל, מצית מחדש אצל המשפחות השכולות את "אש התמיד" של הכרמל.
בהמשך לגלי המחאות השונות בארץ בחודשים האחרונים / ירון כהן
בהמשך לגלי המחאות השונות בארץ בחודשים האחרונים
העם דורש.... / אברהם פכטר
לא זכורה לי תקופה אחת מאז קום המדינה שהעם לא דרש. עם שדורש... זה טוב, בריא וצודק. אבל לזעוק: "העם דורש צדק חברתי" ולחשוב בתמימות שניתן לפתור את כל בעיות המחאה כבמטה קסם – זה נאיבי...
לא להתפתות - לאופוריה / אברהם פכטר
"האופוריה" של המחאה, מתחילה להדאיג ולהתפוגג. מחד, מחאת המונים (עם מספרים מנופחים ולא ריאליים) מאידך מפגן מרשים למדי של אזרחים הדורשים שינוי.
מאמרים תפריט ראשי
שאלות ותשובות
יתרונות
אודות
הסבר
צור קשר
 
 
 
אודות | צור קשר | מפת האתר | אינדקס אתרים | sitemap | סניפים