מסחר באופציות מט"ח - אופציות שקל/דולר ואופציות שקל/אירו.
להבדיל במסחר על מדד המעוף בו נכס הבסיס הינו מדד תל - אביב 25 (מדד תל אביב 25 מרכז את משקלל 25 המניות הגדולות בבורסה בתל אביב, משמע לכל מניה משקל אחר בהרכב המדד), מסחר באופציות מט"ח משמעותו שנכס הבסיס עליו מתבצע המסחר הינו מטבע בר המרה.
מסחר באופציות מט"ח בישראל
מסחר באופציות מט"ח בישראל - הינו מסחר באופציות שקל/דולר או שקל/אירו. בסוג מסחר באופציות מט"ח שקל/דולר ושקל/אירו- כל אופציה שווה לנכס בסיס בערך של 10,000 יחידות מטבע. הנפח הכספי ומספר העסקאות בסוג מסחר באופציות מט"ח שקל/דולר או שקל/אירו הינן קטנים יחסית למסחר הסוער המתקיים באופציות תל אביב 25- מדד המעו"ף. חברות להן טרנזקציות דולריות או באירו (יבואנים ויצואנים) משתמשים באופציות על מנת לגדר את הסיכונים הפיננסיים הכרוכים בשערי המטבע המצטלבים. לרב תנודתיות בשרי מט"ח הינם קטנות של חלקי אחוז ולכן מחירי האופציות משקפים ערך נמוך יחסי לפרמיית הסיכון - משמע סטיית התקן של האופציה היא קטנה יותר מאשר במסחר על מניה או מדדים.
מאידך, שוק המסחר במט"ח עובר טלטלות רציניות בעיתות מתיחות ביטחונית, מלחמות, משברים כלכליים ומוניטוריים למשל בתקופות אינפלציה, דפלציה או משברים כגון משבר הגוש האירופי ומשבר הסאב פריים האמריקאי. שערי המט"ח מושפעים גם מנתונים פיננסים המתפרסמים מעת לעת כגון עדכון שערי ריבית, נתוני צמיחה והאטה של מדינות, ונתוני גרעון ועודף ממשלתי וכן בגין התמוטטות של מוסדות פיננסיים. דוגמא מצוינת לשימוש באופציות על הדולר בשנה האחרונה - בשנת 2010, עקב הפרשי ריבית בין השקל על ידי בנק ישראל והריבית הדולרית האמריקאית נשחק ערך הדולר משמעותית למול השקל. בנק ישראל והנגיד סטנלי פישר התערב באופן אגרסיבי,חודשים על גבי חודשים ברכישת דולרים על מנת למנוע קריסת שער הדולר.
מהלכים אלו זוהו על ידי ספקולנטים בשוק המטח שמצד אחד ניצלו את שער הדולר היורד למכירת דולרים תוך שהם מוכרים אופציות פוט מהצד השני.לחלופין כאשר זיהו רכישות דולרים על ידי בנק ישראל, הצטיידו באופציית קול כך שהם נהו גם בעת ירידת השער וגם בעת עלייתו. על מנת למנוע מהספקולנטים "לעשות סיבוב" בשוק המט"ח תוך שהם גורמים נזק ליצואנים וליבואנים, הטיל בנק ישראל מגבלות קשות על הבנקים ועל הגורמים הזרים המבצעים ספקולציות על המטבעות שקל/דולר ושקל /אירו. מהלכי בנק ישראל הזניקו בשיעור חד את שער הדולר וגרמו לאופציית הפוט להישחק במאות אחוזים ומהצד השני לעלייה במאות אחוזים של אופציות הקול.
המצב שנוצר:
ñ מי שהחזיק דולרים או נכסים דולרים - הרוויח מעליית הדולר.
ñ מי שהחזיק דולרים או נכסים דולרים כנכס בסיס והגן עליהם באופציית פוט - בטווח הקצר לא נפגע ובטווח הארוך ירוויח.
ñ מי שקנה דולרים וקנה אופציות פוט כהגנה - לא נפגע בטווח הקצר וירוויח בטווח הארוך במידה שער הדולר ימשיך לעלות.
ñ מי שמכר דולרים ומכר אופציות קול - הפסיד בגדול (ספקולנטים).
ñ מי שמכר דולרים וקנה אופציות פוט - הפסיד בגדול (ספקולנטים).
ñ מי שמכר אוכף - הרוויח מעט או הפסיד מעט - תלוי בשערי העסקה הספציפית.
מסחר באופציות מט"ח - כיצד מתבצע גידור על ידי יבואנים ויצואנים?
דוגמא: יבואן אשר קונה בדולרים ומוכר בשקלים, המחזיק מלאי גדול של סחורה או חומרי גלם אותם קנה בדולרים החושש מפני ירידת ערך הדולר,שכן עם ירידת ערך הדולר השווי השקלי של הסחורה קטן והלקוחות עלולים לדרוש הורדת מחיר (או לחלופין מתחרה יכול לגרום לירידת מחירי הסחורות בשוק). לכן סביר להניח שיבואנים מסוג זה יגדרו את סיכוני המט"ח לכיוון של ירידות. מצד שני יבואן המייבא במט"ח החושש מעליית ערך הדולר או האירו, ירכוש אופציות קול על הדולר או האירו בהתאמה, זאת, על מנת שכוח הקנייה של השקלים שברשותו לא יפחת.
דוגמא נוספת: יצואן אשר התמורה בגין מרכולתו מתקבלת בדולרים (למשל רוב תעשיית התוכנה בישראל) והוצאותיו המקומיות כגון שכר עבודה, מבנים וכדומה הינן בשקלים, צריך להגן על עצמו מפני ירידת שער הדולר היות והדבר ייפגע בכמות השקלים בחשבונו בתאריך המרת המט"ח לשקלים. ליבואנים וליצואנים ישנן אפשרויות גידור מגוונות, כאשר ההבדל ביניהם הוא בדרך כלל המחיר והסיכון בגין כל אסטרטגיה.
כאן המקום והזמן לציין כי הגנות כרוכות בעלויות וכי בהיקפים גדולים מקובל לבצע עסקאות OTC שמשמעותן עסקה מחוץ לבורסה ישירות מול בנק או גוף פיננסי מאושר על ידי הרשות לניירות ערך. בדרך כלל את מדיניות הגידור מבצע מנהל/ת הכספים. זאת שעתם היפה של מנהלי הכספים להפגין את כישרונם.
גם כאן המקום להיעזר בתוכנת Options Expert - כד(א)י שתתחיל להרוויח.
