תכליתה של מערכת היחסים הזוגית
ישנה הבנה בסיסית שגויה מיסודה אצל רבים מאתנו, כאשר אנו מחפשים את אהבת העצמיות שלנו
ע"י אהבה כלפי הזולת.
ישנו תהליך חשיבה לא מודע שאומר כך "אם אוכל לאהוב אחר, הוא יחזיר לי אהבה ואז אהיה ראוי לאהבה, ואוכל לאהוב את עצמי".
בצד השני של המטבע ישנם כאלה ששונאים את עצמם מפני שהם מרגישים שאין מי שאוהב אותם.
למרות שיהיו אנשים שכן אוהבים אותם ויאמרו את זה הם אינם באים על סיפוקם.
הם אינם מאמינים שאוהבים אותם הם סבורים מכך שמנסים לתמרן אותם, לא יכול להיות מצב בעולם שלהם שמישהו אוהב אותם בגלל מי שהם באמת, אם מישהו מראה להם אהבה הם ישר חושבים "בטח הוא רוצה ממני משהו" בעולם שכזה לא יכול להיות קיים שמישהו באמת אוהב אותך.
מתוך מקום זה הם נכנסים למערכת שתכפה על הצד השני להמציא להם הוכחה על כך.
הצד השני יהיה חייב להוכיח שהוא אוהב אותם, ולשם כך הם עשויים לבקש ממנו להתחיל לשנות את התנהגותו, ואם לבסוף הם יכולים להאמין שהוא אוהב אותם הם מיד יתחילו לדאוג, כמה זמן הם יכולים לשמור על אהבתו, לכן כדי להיאחז באהבתו הם מתחילים לשנות את ההתנהגות שלהם.
הצד השני עם הזמן יתמרמר ויכעס יבוא שלב שבו הוא לא יוכל להמשיך למלא את התפקידים שהוטלו.
הוא יחליט לפעול ביתר תיאום עם מי שהוא באמת, על זה אנו אומרים "הבנאדם ישתנה לגמרי".
כך ששני אנשים שיצרו ביניהם יחסים אישיים מפסידים את עצמם.
הם קושרים יחסים אישיים בתקוה למצוא את עצמם, ובמקום זה הם מאבדים את עצמם.
איבוד של עצמיות זו הוא הגורם לרוב המרירות.
שני אנשים יוצרים יחד שותפות ומקוים שהשלם יהיה גדול מסכום חלקיו, בסופו של דבר הם מגלים שהשלם קטן מסכום החלקים.
מכאן נובעת הסיבה שאנו מרגישים פחותים מכפי שהרגשנו מוכשרים פחות ,מסוגלים פחות , מלהיבים פחות ,מושכים פחות, שמחים ומרוצים פחות.
זאת תוצאה ישירה על ויתור מחלק נכבד של מי שאתה.
יחסיים אישיים לא נועדו להתקיים בצורה כזו.
מערכת היחסים הראשונה שאתה יוצר חייבת להיות עם העצמיות שלך.
עליך לכבד את העצמיות שלך להוקיר ולאהוב אותה.
לראות את העצמיות שלך כבעלת ערך, כמבורכת ואת כל מה שאתה רוצה לראות באחר.
רק לאחר שתראה ותרגיש את זה בעצמיות שלך תוכל לראות את כל אלה באחר.
המבחן האמיתי היחיד הוא מידת הצלחתנו למלא את הציפיות שאנו מציבים לעצמנו על פי המושגים שלנו, ולא באחר.
רובנו נכנסים למערכת זוגית כדי שהאחר ימלא את צרכינו וישנה את רגשותינו "החסרים".
יש להבין שמצב הווייתנו הוא שלם שאין בו חוסר, כל מצב של הרגשת חוסר או מחשבות חוסר הם מצב לא אמיתי, הם בריאה מכוונת כדי לחוות להתנסות ולהתבטא בתפריט רחב ועשיר של רגשות, לכל רגש יש את הקצה השני, כדי להרגיש לדעת ולחוות אהבה יש שנאה, פחד, כדי לחוות שמחה יש עצב וכ"ו, בלעדיהם לא היינו יכולים לחוות שום דבר אחר, כך שאם אנו מצפים או מרגישים שהאחר ימלא או ממלא לנו את "החסר" זה רק עניין של זמן עד שיגיע מפחי נפש, אכזבה, תסכול אשמה וכ"ו.
הבשורה מכך שאנו יכולים לבחור מה להרגיש ומי להיות במקום לאחז בתפיסת מציאות מצומצמת זו.
כל אחד בעצמו יכול להגיע להרגשה וחוויה מלאה של שלמות ואהבה, כי זו הווייתו ומקורו.
אסף לב- מאמן אישי ומדריך רוחני
[email protected] מייל:
נייד:052-4418278
