סוף
עידן מוצרים נטולי שומן או מבט חדש על משקל יתר
השמנת
יתר
משנה
לשנה יותר ויותר בני-אדם מצטרפים למעגל ההשמנה וכך חברתנו הולכת והופכת כבדה יותר
וחולה יותר. על-פי נתוני מחקר ראשוני של בריאות האוכלוסייה בארץ אשר בוצע לפני
מספר שנים על-ידי משרד הבריאות בישראל, 46% גברים ו-33% נשים סובלים ממשקל עודף,
כאשר 26% נשים ו-20% גברים – סובלים מהשמנת יתר. עם זאת כמחצית מהנשים בארצנו
בעלות אינדקס מסת הגוף מעל הנורמה, שומרות על דיאטה או ממלאות הוראות כלליות
להורדת משקל. במסגרת סקר שנערך בתחילת שנת 2005, שליש מהבנות ו-14% מהבנים בגיל
ההתבגרות ענו, כי הם בדיאטה. אך למרות כל המאמצים, מעטים הם המצליחים לרזות באופן
משמעותי ולשמור על משקלם לאורך זמן. חוסר תוצאות יציבות מופיע ב-97% מהמקרים.
שבירת
מיתוסים בדיאטות מופחתות שומן
מדובר
בדיאטות נפוצות עם כמות קלוריות נמוכה, שדיאטנים מציעים ליצירת איזון אנרגיה
שלילי, כאשר ערך האנרגיה במזון נמוך יותר מהוצאת האנרגיה היומית. קל יותר להנמיך
את מידת הקלוריות במזון בהוצאת שומנים (בגרם אחד של שומן יש 9 קלוריות, ובאותה
כמות של חלבונים או פחמימות יש רק 4 קלוריות), נוצר הרושם, שניתן לרזות על חשבון
השומנים בלבד. על עקרון זה בנויות כל הדיאטות דלות השומן ונטולות
השומן, האמורות לצבור קלוריות על חשבון פחמימות וחלבונים דלי שומן.
גישה
שטחית זו, אשר מונהגת במכוני ההרזיה, הוכחה כלא מוצלחת ולו רק בגלל העובדה, שלמרות
מעבר כללי בעולם למוצרים דלי שומן ומעוטי קלוריות (יחד עם חומרים משתנים,
סטימולטורים וכדורי-פלא) במשך 40 השנים האחרונות, השמנת היתר הפכה לתופעה נפוצה
עוד יותר. מספר חוקרים מכנים תופעה זו בשם "פרדוקס אמריקאי", מסקנתם
הייתה כי סיבת המגיפה הינה בחוסר פעילות גופנית של האוכלוסייה ביחס למזון הנצרך.
הרופאים
המצודדים בתזונה דלת שומן שפכו את התינוק עם המים. אי אספקת שומנים לדם, גרם
למחסור מסוכן של חומצות שומן מועילות בגוף. מיליוני אנשים שברחו מאיום הכולסטרול
כמו ממגיפה, האמינו בנס הדיאטה העשירה בפחמימות ועברו ללחם, פסטה, אורז לבן,
סופגניות "קלות" וצ'יפסים "דיאטטיים". לא סתם מכנים
"דיאטה" זו "אינסולינית" – היא דורשת כמויות מוגברות של
אינסולין. רמה גבוהה של הורמון זה, גורמת בסופו של דבר לייצור בלתי פוסק של חומרים
פרו-דלקטיים, מתפתחת עמידות לאינסולין ומתחילים תהליכים דלקתיים כרוניים בגוף.
התפתחות
שיטות הדיאטה המודרניות והבריאות
לאחר
שנת 1994, כאשר התגלה הורמון ה"לפטין" והורמונים נוספים המופרשים על-ידי
רקמת השומן, דעות החוקרים לגבי משקל יתר השתנו בעיקרם. כיום אנו יודעים, כי רקמת
השומן אינה מאגר אדיש של שומן, אלא איבר אנדוקריני עצמאי, "בית חרושת"
שלם לייצור חומרים פרו ואנטי-דלקטיים – אדיפוקינים. רקמות השומן קשורות לכל
האיברים בגוף, דרך האדיפוקינים, ועד למוח. לכן לעיתים תכופות ביותר, שיבושים
חשובים הקשורים למשקל יתר והשמנה, קשורים במישרין או בעקיפין לשינוים בייצור לפטין
ואדיפוקינים נוספים.
ככל
שמדובר בכמות שומן גדולה יותר, כך הוא מייצר יותר חומרים תומכי דלקת. ד"ר
אלכסנדר שטרנהרץ, רופא מוביל בקליניקה SUN, טוען שרבים מהחומרים
תומכי הדלקת, מגיעים לדם ופועלים על איברים שונים ורקמות שונות, כולל שרירים, כבד,
מעיים וכלי דם, וגורמים לתהליכים דלקתיים מקומיים. הדבר מאפשר לראות את הצטברותה
של מסת השומן המיותר כתהליך דלקתי כרוני, הן ברקמת השומן עצמה, והן מחוצה לה.
במילים אחרות, השמנת יתר יכולה להיות מחלה דלקתית סיסטמית הפעילה מעט, שקשורה
ישירות למערכת שלמה של שיבושי חילוף חומרים, עמידות ללפטין ולאינסולין. כל עוד
בגוף מתרחש תהליך דלקתי "על אש קטנה", אי אפשר להילחם ביעילות במשקל
יתר. השיטה הטובה ביותר לעצור את הגידול במסת השומן ולהתחיל לשרוף את המאגרים, היא
דיאטה אנטי-דלקתית יחד עם הזרקות ליפוליטיות – "ליפותרפיה".
|
