פטרת וקנדידה בציפורניים

פטרת וקנדידה בציפורניים פה ,יד ,רגל

הגיע אלי מטופל המתלונן על שינויים באצבעות כף רגלו ובאצבע בכף ידו בשניהם חלו שינוי בצבע הציפורן בחלק הדיסטאלי של האצבע .

הציפורנים  מעובות  וקשה לגזור אותה, וכאשר גוזרים אותה מתחיל תהליך התפוררות , בבדיקה שבצעתי נמצא ציפורן מעובה עם חומר צהבהב מתחתיה ושינוי בצבע, בעיקר בחלק הדיסטאלי.

האבחון הקליני > זיהום פטרייתי של ציפורני הרגליים .

מנתוני ספרות רפואית עולה ששכיחות זיהום פטרייתי באוכלוסייה המערבית נעה בין 2 ל-14%, ועולה עם הגיל.

פטרת של הציפורניים שכיחה יותר אצל אנשים עם בעיות ציפורניים אחרות כגון : טראומה לציפורן, חולי סוכרת, נשאי HIV, חולים עם אי-ספיקה וסקולארית פריפרית, ובילדים עם תסמונת דאון.

על פי נתונים בספרות הרפואית כ- 30% ממקרי זיהום פטרייתי בציפורניים מלווה בפטרת של כף הרגל (Tinea Pedis) המלווה בסדקים בעור כף הרגל והמרווח בין האצבעות מעלים את הסיכון לזיהומי רקמה רכה  ובמיוחד לזיהום פטרייתי של הציפורן מלווה בכאב ומשפיע על הדימוי העצמי .

הפתוגנים השכיחים במצבי פטרת הם :  הדרמטופיטים Trichophyton rubrum ו-T. mentagrophytes.

 

כאשר השכיחות גבוהה יותר באזורים בעלי לחות גבוהה כאשר זני קנדידה הם הנפוצים ביותר, וספרופיטים (עובשים) אחראיים ליתר המקרים. רובם השכיח ביותר מהפתוגנים הללו מצוי באדמה או בצמחים.

 

במרבית המקרים, הפטריה חודרת את הציפורן ואת מיטת הציפורן ע"י חדירת השוליים הדיסטאלים או הלטארלים , במקרים אחרים הפטריה חודרת לציפורן ישירות DSO) )מלמעלה והתוצאה דיסקולרציה לבנה של פני שטח הציפורן ( WSO) ,נפוץ בעיקר בילדים.

חדירה דרך הקצה הפרוקסימאלי שכיחה יותר במדוכאי חיסון והזיהום מתפתח מתחת לציפורן עם גדילתה (PSO).

 

דרכי אבחון :

×      בדיקה מיקרוסקופית

×      תרבית גזרי ציפורניים עם שיירים מתחת לציפורן או מעליה במקרים של WSO.

תרבית חיובית מעידה כי הפטריה ויאבילית וכן ומאפשרת להעריך אם מדובר בפטריה פתוגנית.

כאשר בתרבית מזהים פטריה שאינה-דרמטופיט, לא קל להעריך אם מדובר בזיהום .

לתרביות רגישות נמוכה, עם תשובות שליליות שגויות ב-30-50% מהמקרים. שיעור זה קטן יותר עם דגימת ציפורן גדולה (חתיכת ציפורן בעובי 2-3 מ"מ) ושיירים מתחת לציפורן מהאזור החולה ביותר של הציפורן או מיטת הציפורן.

×      עדות לפטרת של כף הרגל – כולל אודם עם קשקשת פריפרית ומרכז נקי,

×      מצרציה ( מחלת עור סוכרתית) וקשקשת בין האצבעות.

×      פסוריאזיס – עם פושט של הציפורניים מחייב הערכה של רופא עור

זיהום פטרייתי של הציפורן משפיע לעיתים קרובות על בני המשפחה , קיים פוטנציאל ל הדבקה באותו מקום מגורים או על נטייה לזיהום בשל מאפיינים גנטיים, סביבתיים או התנהגותיים דומים.

לכן יש מקום לנקיטת אמצעים פשוטים להקטנת הסיכון להדבקה.

 

טיפול:

בהחלטה אם לטפל בזיהום פטרייתי של הציפורן יש להתחשב במספר פרמטרים , כולל סיבוכים של המחלה, דרגת הודאות באבחנה, והיעילות, העלות ותופעות הלוואי האפשרויות של הטיפול.

יש לטפל בפטרת של כף הרגל (במטרה להקטין את הסיכון לצלוליטיס) וזאת ע"י :

×      נעילת נעליים מתאימות,

×       ייבוש זהיר של הרגל והמרווחים בין האצבעות לאחר מקלחת ושימוש בתחליבים על סדקים עור, שעלולים לשמש כמקור חדירה של פטריות.

×      הטרייה - ניקוי של פצע או כוויה על-ידי סילוק לכלוך וחומרים זרים, רקמה ניזוקה ופסולת תאים, כדי לחשוף רקמה בריאה, למנוע זיהום ולזרז את תהליך הריפוי - ניתן לבצע הטרייה עם קוצצי ציפורניים לאחר ריכוך הציפורניים עם מים או פצירה.

×      מומלץ להקפיד על ציפורניים קצרות, ותתכן תועלת בהסרת כל הציפורן החולה

×      שיעורי ההישנות בטווח הארוך נעים סביב 25-30%. בנוכחות פטרת נלווית של כף הרגל מומלץ טיפול מקומי עם שמירה על היגיינה טובה של כף הרגל.

 

טיפול מקומי רפואה מערבית

טיפולים פומים שנבחנו במחקרים אקראיים והוכחו כיעילים בטיפול בזיהום פטרייתי של הציפורן, המאושרים ע"י ה-FDA לטיפול בזיהום פטרייתי של הציפורן, כוללים Terbinafine (Lamisil) ו-Itraconazole (Sporanox). קיימת שונות רבה בין דיווחים שונים בכל הנוגע להבדלים בפעילות וביעילות של שתי התרופות.

 

לטיפול בפטרת בעזרת כדורים?

גריפולין Grifulin: נמצאת היום בשימוש בעיקר לפטרת העור והקרקפת בילדים , את הגריפולין שי לקחת תמיד עם האוכל (קיבה מליאה). התרופה יחסית בטוחה אך עלולה לגרום לעיתים למעט כאבי בטן. חלק מהרופאים נוהגים להמליץ על ביצוע ספירת דם לאחר שבועיים של לקיחת התרופה.

ניזוראל Nizoral: נמצאת היום בשימוש בעיקר לטיפול במקרים עמידים של פטריות שמש. לתרופה זו יוחסו מקרים נדירים של פגיעה בכדוריות הדם הלבנות. המינון המקובל לפטריות שמש הוא 2 כדורים בבת אחת ולאחר שבוע עוד שני כדורים.

פלוקונאזול Fluconazole: תרופה הנמצאת בשימוש לטיפול בפטרת ווגינאלית או במקרים קשים של פטרת מפשעות וכפות רגליים שאינם מגיבים לטיפול במשחות. התרופה יכולה להועיל גם למקרים של פטרת בציפורני ידיים עקב קנדידה. את התרופה לוקחים לרוב פעם בשבוע למספר שבועות.

טרבינאפין Lamisil: היא התרופה היעילה ביותר לטיפול בפטרת בציפורני הרגליים ובמקרים קשים פטרת בעור כפות הידיים. את התרופה נוטלים - כדור ליום ל 4 חודשים. עקב מקרים נדירים של פגיעה בתפקודי כבד יש לבצע פעם בחודש בדיקת דם . יעילות התרופה היא גבוהה וניתן לצפות ב 70 עד 80 אחוז מהמטופלים ל"ניקוי" מלא של העור והציפורניים מהפטריות בסיום הטיפול. בכל מקרה מומלץ לאחר סיום הטיפול להמשיך בטיפול בטיפות נגד פטריות למניעת חזרת הפטרת.

 

טיפול ברפואה משלימה

×      אנשים רבים בעולם סובלים מפטרת , הפטרת יכולה להיות בכל אחד מחלקי הגוף:
ברגליים, בידיים, באוזניים בעור, בווגינה, מתחת לציפורניים, בלשון, בחלל הפה, במערכת העיכול.

×      הפטרת פועלת כאשר מופר האיזון במערכות התפקודיות , פטרת יכולה להופיע בכל מקום בגוף ובצורות שונות.

×      נזקי הפטרת נראים חיצונית אסטטית אם כי הנזק הממשי והעיקרי מתרחש באיברים הפנימיים .

×      הפטרת גורמת לזיהומים ודלקות, קילופים, גירודים, פצעים, בהרות עור, עור עבה, יובש בעור, שינויי צבע ועוד.

×      פטרת במערכת העיכול תגרום לכאבי בטן, נפיחות, גזים וכיו"ב.

×      פטרת יכולה להופיע עקב : סטרס, תזונה לקויה, מחלות, תרופות, זיהום אוויר, מים וכו',

×      ירידה אנרגטית כוללת , או באיבר או במערכת עשוייה לשנות את רמת החומציות בגוף ועימה תגיע הפטרת .

גישת הרפואה המשלימה לטיפול והתייחסות לסימפטומים של פטרת ציפורניים כתופעת יובש / לחות בו נוטה להתפתח לצד עור יבש עם זרימת דם חלשה עולה הלחות ונוצרת קרקע פורייה להתפתחות פטרת וזו על פי הגישה לטיפול מקומי שטחי ללא כל התייחסות  למקור הפתולוגי .

 

טיפול מערכתי על פי גישת י.רחמים

טיפול מערכתי בפטרת ציפורניים מבוסס על איתור הגורם הפעיל בגוף המעורר את הפטרייה לפעול ומספק לה את מקור חיותה.

הטיפול בפטרת בגישת הרפואה המשלימה כולל :

 

1. אבחון מקור הפטרת ( איבר , מערכת , אנרגיה)
2. איתור מקור תזונה לקוי
3. חיזוק מערכת חיסונית
4. דיקור
5. טיפול במגנטים רפואיים
6. טיפול בפרחי בך
7. טיפול באמצעות שמנים
8. טיפול באמצעות חליטות

 

הטיפול בפטרת ציפורניים כדי למנוע את התפשטותה ואף לחסלה, עשוי לחייב רציפות במשך 3 עד 18 חודשים. הצלחת הטיפול מותנית בהתמדת המטופל.

 

 

טיפולים מקובלים כיום כוללים מריחת משחות אנטיביוטיות (דקטרין, קנסטן, בטדין, אגוסטטין) וכן בליעת חומרים כמו גריסאופולבין או טרבינפין (למיסיל). שימוש באנטיביוטיקה כזו כרוך לעתים בסיכון לכבד ובתופעות לוואי אחרות.

כיום שכיח השימוש בשמן עץ התה האוסטרלי כטיפול פופולארי לפטרת ציפורניים, ע"י מריחה על הציפורן הנגועה. אולם, טיפול כזה לרוב אינו מספיק במקרים של פטרת ציפורניים עמוקה.
מצאנו שקיים יתרון בשימוש חיצוני בתערובות שמנים, הכוללות בין היתר שמנים אתריים של צמחים עשירים בפנולים (בהם זני קורנית, אורגנו, ציפורן וקינמון). התערובות המכילות שמנים כאלה נמצאו הן בעלות כושר לחדור דרך החומר הקרני של הציפורן, והן בעלות פעילות לחיסול הפטרת. כמו כן, בתערובות כאלו מתקבלת פעילות משולבת של מרכיבים רבים יחדיו, ולא של חומר כימי יחיד כפי שקיים באנטיביוטיקה שבתרופות.

לעתים קרובות פטרת ציפורניים מתפתחת כהתדרדרות של פטריה בעור (למשל הזן Trichophyton rubrum היוצר הן פטרת בכף הרגל ובין אצבעות הרגליים והן פטרת בציפורניים). לכן, וגם למניעת נדידת הפטרת לציפורניים סמוכות, מומלץ לשלב טיפול בציפורן עם טיפול בעור הסובב את הציפורן ושכנותיה. הטיפול סביב העור חשוב גם ליצירת הגנה שומנית על העור, שכן השמנים המועילים נגד הפטרת עלולים לתקוף את העור ולגרום לאדמומיות, צריבה ולעתים אף שלפוחיות (אצל כ- 1% מן המטופלים בגילאי 18 עד 70). הטיפול במשחה אנטי-פטרייתית סביב הציפורן מועיל גם במידה וקיימת דלקת בעור, המתפתחת לעתים לאחר פטרת הציפורניים.

במקרים שבהם הרכב השמנים תוקפני מידי לעור (ולגילאים 70 ומעלה), ניתן לעבור להרכב חלופי, המבוסס יותר על צמחים כמו קמפור, אזובית ואזוביון.

 

טיפול שמנים אורמאתיים על פי קביעת המטפל רצוי שמן נשא + 2 שני טיפול  כגון :

 

שמן עץ התה + שמן זרעי ענבים

קנדידה היא אחד הגורמים לפטרת ציפורניים. זהו סוג של שמרים הקיים במעיים, יחד עם מיקרו-אורגניזמים רבים המסייעים בפירוק המזון וספיגתו. תזונה המעודדת שמרים (כמו קמח וסוכר לבנים) וכן שימוש בחומרים הפוגעים בחיידקים הטובים שבמעיים (כמו אנטיביוטיקה הנלקחת בבליעה) עלולים לגרום לשגשוג יתר של הקנדידה במעיים וכתוצאה מכך נגרמת פטרת בחלקי גוף שונים ותופעות נוספות כמו עייפות. לכן, טיפול משלים יכול להיות הקפדה על תזונה משופרת; צריכת חליטה לניקוז רעלים וצריכת חיידקים פרו-ביוטיים כמו אצידופילוס.
במקרה של פטרייה ותיקה בציפורן, שיוף הציפורן יסייע בזירוז חדירת התכשיר הצמחי. כן מומלץ לחטא נעליים עם תרסיס לחיטוי משטחים, למניעת הדבקה חוזרת.

 

הציפורן הינה איבר מת, לכן קטילת הפטריה אינה מתבטאת בהשבת הציפורן למצבה הקודם. לעומת זאת, מרגישים הקלה (הפסקת גירודים, וכד') תוך יומיים-שלושה מתחילת הטיפול. ההבראה מתגלה אך ורק משורש הציפורן, על ידי תחילת צמיחתה של ציפורן בריאה. כמו כן, רואים שינוי בגוון הציפורן, כתוצאה ממוות של הפטריה (שייצרה קודם לכן אבקה לבנה).

טיפול בפטרת בפה

מה עושים כשיש פטריה בפה או על הלשון שמסרבת לעזוב?

כאשר ישנה פטריה בפה או על הלשון מצב לא נעים : אסטטית , תחושתית ותפקודית .

לעתים אין תחושת טעם בעת אכילה , תחושת הצקה מתמדת , לא  כדאי לחכות ולהשהות את הטיפול .

חובה בדיקה אצל רופא – קודם כל בכדי לאבחן שאכן מדובר בפטרת בפה ולא משהו זיהומי אחר, לאחר אבחנת הרופא ישנם מספר טיפולים לפטרת בפה.

פטרת בפה מתמשכת או חוזרת בתדירות גבוהה יש לבצע בדיקות מקיפות הכוללות בדיקת תרבית מהלשון ולבדוק האם הפטריה רגישה לתרופות או לא.

אחת סיבות לפטריה מתמשכת על הלשון או בפה (שלא עוברת עם הטיפולים) היא נטילה ממושכת שלאנטיביוטיקה, נטילת סטרואידים וכל דבר אחר שהוא מחליש את המערכת החיסונית.

 

הרפס השפתיים

 

כדי לפתור את הבעיה צריך לטפל בגורם הרגשי

התכשירים השונים מטפלים רק בסימפטומים אך לא פותרים את מקור הבעיה. כדי לפתור את הבעיה צריך לטפל בגורם הרגשי.

לפי התגליות של הרפואה החדשה הגורם לפצעים אלה הוא לא הוירוס אלא קונפליקט של פרידה. קונפליקט כזה נגרם כתוצאה מאחד המצבים הבאים:

- פרידה פתאומית, אובדן פתאומי, לא צפוי, של מגע פיזי

- פרידה כואבת

- פחד לאבד מגע פיזי

- רצון עז להשתחרר ממגע פיזי

כאשר הפצעים מופיעים בשפתיים, זה אומר בד"כ שאת מרגישה את חוויית הפרידה בעיקר בשפתיים (נשיקות).

העובדה שהפצעים מופיעים בתדירות גבוהה מצביעה על כך שאת חווה כל פעם מחדש אחת מהתחושות הנ"ל שקשורות לפרידה, בין אם זה כתוצאה מפרידה פיזית ממש או כתוצאה מדברים המעוררים תחושה זו כגון מחשבות, זכרונות, געגועים, תמונות וכו'.

הפצעים ייעלמו ולא יחזרו יותר כאשר תצליחי לפתור קונפליקט זה של פרידה או שתלמדי כיצד לא להיות מושפעת מהדברים שמעוררים אצלך קונפליקט זה.

 

הטיפול בהרפס שפתיים מעבר לזובירקס ולצמחים חייב להיות פנימי ,  דהיינו לבדוק מה מכניס אותך ללחץ כל פעם מחדש, יש לבדוק את עוצמת מערכת החיסון , הטיפול חייב להיות משולב , אחרת ההרפס חוזר באם לא מטפלים בשורש הבעיה...

 

הטיפול בהומאופתיה טיפות\גלובולים ימשך לתקופה של 4-5 חדשים כדי למגר ולמנוע חזרת הוירוס הנוראי הזה.

 

יש ולהימנע במגע שפתיים עם בני-זוג וילדים,ע"מ לא להיות גורם מדביק ולא להידבק

 

שמן אתרי מליסה מטפל היטב בהרפס. צריך למרוח על הפצע מיד עם הופעתו. חשוב להתמיד. השמן עובר דרך כלי הדם ופוגע בווירוס במקום "קינונו". זהו טיפול קצת ארוך, אבל נושא תוצאות.

השמן חייב להיות באיכות גבוהה. מחירו גבוה.

 

·          או לחלוט עלי מליסה במים רותחים, עם צמר גפן טבול בחליטה על הפצע.

·          טיפול במוקסות

 

 

טיפול מערכתי על פי גישת י.רחמים

 

סוכריות ליקראץ למציצה- סוכריות בטעם לא רע שיש בהם חומרים שעוזרים להפטת מפטרת בפה.

ג'ל דקטרין – מריחת ג'ל על המקום הנגוע.

1. אבחון מקור הפטרת ( איבר , מערכת , אנרגיה)
2. איתור מקור תזונה לקוי
3. חיזוק מערכת חיסונית
4. טיפול במוקסות
5. דיקור
6. טיפול במגנטים רפואיים
7. טיפול בפרחי בך – המצבי לחץ ודחק
8. טיפול באמצעות שמנים
9. טיפול באמצעות חליטות

 

 

טיפול_בקנדידה

קנדידה היא פטריה רדומה הנמצאת במערכת העיכול , אחת מיני סוגים רבים של פטריות, השייכת לקבוצת השמרים. במצב פעיל עלולה להתפשט לאיברים אחרים בגוף: הנרתיק, מתחת לציפורניים, הריאות, הלשון ועוד.

התנאים המאפשרים לקנדידה לעבור ממצב רדום למצב נובעים מחוסר איזון בקטריאלי בפלואר (רירית) בקיבה או במעי הדק ובעיקרו קשור בעודף : שמרים, תסיסה , לחות , פגיעה ברירית .

הקנדידה ניזונה מההפחמימות באוכל שאנו אוכלים , בעיקר סוכרים .

בגופינו חיים "חיידקים טובים" ותאים השייכים למערכת החיסונית, הממתנים את התרבות הפטריות בגוף. אולם, תרופות שונות, תזונה עתירת סוכרים, מתח נפשי, אלרגיה, וחולשה של המערכת החיסונית, עלולים לגרום לירידה ברמת ה"חיידקים הטובים".
כאשר ישנו מחסור ב"חיידקים טובים", הקנדידה חופשיה להתרבות בצורה בלתי מבוקרת במערכת מסויימת, או בגוף כולו.

תהליך התפתחות הקנדידה

השמרים הם סוג של פטריה שיש לכל אחד בגופו , במצבים של חולשה , דיכאון , טראומה , סטרס , תזונה לקויה , נטילה ממושכת של  אנטיביוטיקה, או הורמונים מופר האיזון הפלורה (מעטפת החיידקים הטובים) במערכת העיכול , בשלב זה הקנדידה עוברת למצב פעיל ומתחילה לצמוח , בפעילותה משבשת את תפקודי העיכול עד כדי יצירת כיב פטטי במעי הדק ( היליום)  ובעקבות כך יחוש החולה בחולשה , שינויים במצבי רוח , שינויים בתיאבון ועוד.

הגורמים העיקריים לקנדידה:

·          שימוש ממושך בסטרואידים ואנטיביוטיקה הגורמים לירידה ברמת ה"חיידקים הטובים" במעיים

·          מערכת חיסון חלשה

·          ליקויים במערכת העיכול ובפעילות המעיים

·          ליקויים בתפקודי כבד וכיס המרה, פוגעים בתהליכים של ניקוי הגוף מרעלים

·          תזונה עשירה בסוכרים

·          אלרגיות

·          מתח נפשי , סטרס , לחץ , שחיקה

·          שינויים הורמונאליים ונטילת גלולות למניעת הריון

תסמינים עיקריים לקנדידה:
עייפות מתמשכת , חולשה פיזית , חולשה אנרגטית , עצירות , שילשול , דלקת מעיים גסטריטיס , תפקוד מעי דק, כאבי בטן , כאבי שרירים , דלקת מפרקים , כיבי פה , חיפוי לבן על הלשון / פטריה בלשון , יובש בפה
ריח רע בפה , גודש באף , ליחה מרובה , סינוסיטיס רטובה , אלרגיות , שיעול עם ליחה , כאבי ראש , עיקצוצים במקומות שונים בגוף , עשוי לפגוע באיזורים שונים בזיכרון , פגיעה בקשב וריכוז , מצבי רוח משתנים , דיכאון , חרדות , פריחות כרוניות בעור , פטרת בציפורניים (ידיים רגליים ) , דלקת בכליות , דלקת בדרכי השתן , פטריה בנרתיק / זיהום פטרייתי בנרתיק ועוד.

 

דרכי אבחון

קנדידה מאובחנת ע"י בדיקת מעבדה .

לקנדידה יכולים להיות סימפטומים נוספים רבים כגון :

מצב רוח ירוד , חוסר אנרגיה, תחושת פיזור, חוסר מיקוד , חולשה פיזית , לחץ בראש , מיחושים שונים באיזורים שונים בגוף (בדומה לכאבי שרירים קלים) , גרודים באוזניים, דקירות מתחת לציפורניים, גירוד בעור שבין אצבעות הרגליים , קיבה רכה באופן עקבי , נפיחות , גאזים , כאבי ברום הבטן , דקירות באיזור הנרתיק , הפרשה עם ריח רע מהנרתיק , כאב ברחם הדומה לכאבי מחזור , כאב באיזור השחלות

מוגלה בעיניים כשמתעוררים , לעיתים ליחה מרובה בגרון .

 

ככל שמספר הסימפטומים רב יותר ניתן להניח שהקנדידה התפתחה והתפשטה למספר איברים פנימיים בגוף

הטיפול בקנדידה הוא ארוך, מייגע ולא פשוט, יש צורך לבצע הצלבת מידע בין סימפטומים לבדיקות מעבדה.

 

דרכי טיפול

הטיפול היעיל בקנדידה מושתת על טיפולים פרו-ביוטיקה (ההיפך מאנטי-ביוטיקה)  שתפקידם להזין ולאזן את החיידקים הטובים בפלוארה של מערכת העיכול.  

·          שטיפה במים פושרים משולב עם צמחי מרפא , גדילן מצוי , אניס , עץ התה  עם מקילה על הגירוי.

·          לשטוף את הגוף עם סבון של עץ התה > שמן עץ התה אינו מתאים לשטיפת ריריות (נרתיק, אף, פה..). גם לבנדר לא מתאים לרקמה רירית.

 

 

יש לשים לב להבדל בין קנדידה בנרתיק לבין קנדידה רב מערכתית. הטיפול שונה לחלוטין , טיפול בקנדידה רב מערכתית ימשך 3-6 חודשים, ויכלול קודם כל תזונה מאוד ספיציפית. חייבים, בו זמנית, לתמוך בכבד עם צמחים (הקנדידה מפרישה רעלנים כשהיא מתה, וצריכים לעזור לכבד להתמודד עם מסה כזו של רעלים) ובמערכת החיסון. כדאי מאוד גם לקחת צמחים קוטלי קנדידה (כל הטיפול הזה בצמחים- בהתאמה אצל נטורופת/ הרבליסט. אלה צמחים חזקים ויש להתאים אותם בצורה מקצועית.)

רפואה קונבנציונלית - רופא יכול לרשום אגיסטן בנרות או במשחה, או פולידין בנרות או סבון. אגיסטן אפשר לקחת גם בהריון.

גוף ונפש
לפי לואיז_היי‏, "פטרת (קנדידה), מייצגת תחושת פיזור, רגשות עזים של תיסכול וכעס, תובענות וחוסר אמון במערכת יחסים, מרבים לקחת. משפט תיקון שיכול לעזור: אני מעניק לעצמי רשות להיות כל אשר אני יכול להיות, ואני ראוי לטוב ביותר בחיים. אני אוהב ומעריך את עצמי ואת האחרים."
היא גם אומרת שהפות מייצג פגיעות. משפט מחזק: אין סכנה בפגיעות. אפשר להחליף את המשפט הזה בהיגד חיובי: אני מקרינה עוצמה וחוזק.
בעיות באזור הוגינה קשורות אצלה לאי קבלת הנשיות.

 

טיפול תזונתי

יש טיפול תזונתי שנמשך כמה חודשים. בהתחלה מומלץ לא לאכול שום דבר שמזין את הפטריה, כולל תפוחי אדמה ופירות מתוקים. עם ההטבה במצב אפשר להוסיף כל פעם משהו.
מומלץ להמשיך בטיפול חצי שנה – לא רק כדי להרוג את הקנדידה אלא גם כדי ליצור מציאות קבועה חדשה ולבסס את פלורת המעיים התקינה.

 

טיפול בהריון/ הנקה
אפשר בהריון לטפל בקנדידה בצורה מאוד מאוד מוגבלת: לקחת פרוביוטיקה, להפחית קצת בסוכרים, לטפל מקומית (נניח בנרתיק)- אבל ממש אסור לעשות את הטיפול התזונתי המלא ובטח לא צמחים. צמחים- כי הצמחים האלה פשוט אסורים בהריון, ותזונה- כיוון שהקנדידה מפרישה רעלים חזקים כשהיא מתה.
הטיפול התזונתי בקנדידה מתאים גם להנקה, בתנאי שמקפידים לאכול מספיק קלוריות ושמים דגש על מזונות מלאים, מזינים ומאוזנים. חשוב מאוד לפנות לאיש מקצוע שמתמחה בהנקה, כיוון שבטיפול בקנדידה חייבים לתמוך בכבד ובמערכת החיסון, ולהתאים צמחים כאלה להנקה.

אני לא מטפלת בכל מצב בהריון/ בהנקה בקנדידה. כשמטפלים בקנדידה, היא מתה, ומפרישה רעלנים מאוד קשים. הרעלנים האלה מגיעים לתינוק ולחלב. זאת אומרת שנטורופת שמתמחה בהריון/ הנקה צריך לפגוש את האישה, לשקול יתרונות מול חסרונות, ולהתאים לה את הטיפול שנכון לה, בלי לפגוע בתינוק. זה גם צריך להיות במעקב צמוד, ועם מתן צמחים מתאימים להנקה/ הריון.
מניסיוני, רוב המטפלים לא מודעים לעניינים הללו בהריון, ובטח שלא בהנקה (בכלל אם תגידי שאת מיניקה שנתיים הגבות יעופו להם לעורף והם לא יבינו למה את לא גומלת) ולכן באמת כדאי למצוא נטורופת שמתמחה בעניין הזה.

 

תזונה אסורה רשימה חלקית

·          אוכל מטוגן , אוכל מלוח , אלכוהול

·          גבינה וחלב , כל מה שמכיל שמרים

·          לחם ודברי מאפה

·          מזון המכיל סוכר, כולל תחליפים כמו סוכרזית ודומיו, וגם דבש.

·          מזון מעובד , מזון מהיר

·          מיץ הדרים

 

 

תזונה מותרת רשימה חלקית

·          יוגורט עם חיידקים

·          ירקות בסיסים

·          לחם נטול חיטה ושמרים ( במידה מועטה ) > מומלץ ללא גלוטן

·          אגוזים.

·          דגי סולמון , טונה > אומגה 3

·          מיץ חמוציות ללא סוכר.

·          אספרגוס, בצל, מיץ ירקות, פטרוזיליה, תרד חי.

·          שמן זית , שמן פשתן

·          תה צמחים

·          סיבים תזונתיים

·          דגנים מלאים

·          מיץ תפוחים וגזר

·          מיץ כרוב

 

 

טיפול בשמנים ארומאטיים

אקליפטוס , לבנדר , גרניום

 

 

חיזוק כבד?

2 כפות שמן זית + כמות דומה של מיץ לימון טרי - לערבב היטב ולשתות על בטן ריקה - דבר ראשון על הבוקר...

 

טיפול מערכתי על פי גישת י.רחמים

טיפול מערכתי בפטרת ציפורניים מבוסס על איתור הגורם הפעיל בגוף המעורר את הפטרייה לפעול ומספק לה את מקור חיותה.

הטיפול בפטרת בגישת הרפואה המשלימה כולל :

 

1.      אבחון מקור הפטרת ( איבר , מערכת , אנרגיה)

2.      איתור מקור תזונה לקוי

3.      חיזוק מערכת חיסונית

4.      דיקור

5.      טיפול במגנטים רפואיים

6.      טיפול בפרחי בך

7.      טיפול באמצעות שמנים

8.      טיפול באמצעות חליטות

9.      טיפול במוקסות

מניסיוני האישי הקנדידה קשורה ומושפעת ממצבים נפשיים ופסיכוסומאטיים בהם שרוי החולה הפוטנציאלי חלק ממצבים אלה הם : תחושת קורבן , חוסר סיפוק בחיים, צורך בתשומת לב , תחושת החמצה, דימוי עצמי נמוך , לחץ , מועקה , חוסר שמחה , חוסר אהבה ועוד .

לכן כאשר אני מטפל במצבי קנדידה ופטרת מייחד אני פרק תשאול ייחודי בתחום הנפש והנשמה

 

* המאמר נועד לספק אינפורמציה בלבד ואינו בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה.

 

 

מקורות

1. סקירת מקרה מתוך ה-NEJM , גיליון 360 , מגזין JC 539
2. http://www.iskin.co.il/?CategoryID=78&ArticleID=72
3. חוברות לימודי רפואה שנה ב'
4. רפואה סינית , טיפול אנרגטי
5. רפואה קוריאנית טיפול לפי אברים ואנרגיה = 6ki