פסילת שופט – מתי האם כדאי?
החוק בתי המשפט קובע מספר עילות לפסלות שופט, כאשר העילה הכללית לפסלות היא –
"שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט"
יתר העילות עוסקות במצבים ספציפיים בהם לא יישב שופט בדין אם הוא יודע שמתקיים אחד מאלה:
- צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת.
- יש לשופט עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;
- בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו עניין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת.
מהו "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" שמצדיק פסילת שופט?
קיומו של משוא פנים, המצדיק פסילת שופט, איננו נבחן על-פי תחושתו הסובייקטיבית של המבקש את הפסילה אלא המבחן הינו אובייקטיבי.
כלומר, הקריטריון לפסול שופט אינו מתייחס להרגשה האישית של הנאשם או בא כוחו, גם אם המדובר לדעתם, בהתנהגות מגמתית ועוינת של בית המשפט כלפיהם.
לפיכך, ישנו קושי רב לעמוד במבחן האובייקטיביות ובמרבית המקרים לא תתקבל טענת הפסלות.
כך למשל, בית המשפט העליון קבע כי אין לפסול שופטת בשל כך שפסלה שאלות רבות של הסנגור בחקירת העדים. וכן, כי אין לפסול שופט במקרה שבו העורך דין שמופיע בפניו הגיש נגדו תלונה לנציב תלונות השופטים.
מתי ידון השופט בטענת הפסלות?
שופט שהועלתה בפניו טענה כי הוא פסול מלשבת בדין ידון בטענה לפני כל טענה אחרת ולא ימשיך את הדיון עד להחלטתו בטענת הפסלות.
החלטתו המנומקת של השופט בטענת הפסלות ניתנת לערעור בפני בית המשפט העליון.
האם השתייכות שופט לקבוצה מסוימת או בעל השקפת עולם מסוימת מצדיקה פסילתו?
שופט לא ייפסל רק בשל השתייכותו לקבוצת התייחסות, לעדה או ללאום שהם זהים לאלו של בעל הדין. למשל - כלומר - שופט דתי אינו פסול בשל כך לדון בעניינו של בעל דין דתי או שאינו דתי.
מדוע? מפני ששופט הוא מקצועי ואין בהשתייכותו לקבוצה מסוימת שיש לה זיקה למשפט אפשרות ממשית למשוא פנים.
הדברים האמורים חלים גם על סוג המשפטים בעלי זיקה כללית לתפיסת העולם או החיים של השופט, כגון: שופט שאינו דתי אינו פסול לדון בעניינו של נאשם המואשם בעבירה שבוצעה מטעמי קנאות דתית.
פסלות שופט – טענה רגישה
לעיתים קרובות טענה לפסילת שופט משמעותה כי אין באפשרותו של השופט לשפוט בהגינות והפתיחות ככל שופט מקצועי.
לכן, יש צורך לבחון את נסיבות המקרה היטב ולעלות את הטענה רק במקרים המתאימים תוך בחינת פסיקת בית המשפט העליון במקרים דומים.
נאשם או עורך דין אשר חשים עלבון, חשש או יחס עוין מהשופט צריכים לשקול היטב האם בקשה לפסילה (שנדחות ברוב המקרים) היא זו שתפיג את תחושתם ותביא למשפט צודק מבחינתם.
במקרים רבים דווקא עמידה בתקיפות על זכויות ופנייה לבית המשפט בדרישה ליחס ראוי הם אלא שיעמידו את הדברים על מקומם.
עוד יש לציין כי ישנם מקרים בהם בקשה לפסלות שופט רק מטעמים טקטיים לשם זכייה בזמן נוסף או החלפת שופט עשויה להביא יותר נזק מתועלת.
לפיכך, ההמלצה היא שבמשפט פלילי חובה להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי בכדי להשיג את התוצאות הטובות והרצויות ביותר.
