מאמר - האתר הראשי להפצת מאמרים וקידום מקצועי
כניסה למערכת כותבי מאמרים כתיבת מאמר חיפוש מאמר מאמרים
 
 
 

תאונת עבודה

אירוע תאונתי כתאונת עבודה – עפ"י חוק הביטוח הלאומי

/ מירב אפרים

אירוע תאונתי כתאונת עבודה – על פי חוק הביטוח הלאומי

מהו אירוע תאונתי?

אירוע תאונתי הוא אירוע שניתן למקד במקום ובזמן, אשר קרה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו, ואשר גרם לו לנזק ו/או לאי כושר. כאמור יש לאבחן בין ארועים המתרחשים "תוך כדי" ו"עקב" העבודה לבין ארועים אחרים המתרחשים בעבודה, אך אינם קשורים לעבודה. לדוגמא, כאשר עובד נפצע בקטטה עם עובד אחר, אשר התפרצה על רקע העבודה, סביר כי התאונה תוכר כ"תאונת עבודה". לחילופין כאשר הקטטה פורצת ממניעים אישיים שאינם קשורים לעבודה, לא תוכר התאונה כתאונת עבודה ע"י ביטוח לאומי.

ישנם אירועים תאונתיים הפשוטים לזיהוי כגון, נגר הפוגע באצבעו עם פטיש כבד או מטפלת בילדים המועדת על צעצוע ושוברת את היד, מאידך ישנם ארועים הקשים לזיהוי שכן יש צורך לאבחן אותם מיתר הפעולות שעשה עובד בעבודה.

אירוע תאונתי יכול להתרחש במקום העבודה עצמו, אך הוא יכול גם להתרחש בדרכו של העובד לעבודה או במהלך פעילות יזומה של המעביד, מחוץ למקום העבודה.

 

אירוע תאונתי במהלך פעילות נלווית לעבודה

תאונות המתרחשות במהלך פעילות הנלווית לפעילות העבודה, כגון השתלמויות, הרצאות, קורסים, ואפילו טיולים עם וועד העובדים, עשויות במקרים רבים להחשב תאונות עבודה. תביעות אלה המוגשות, בין היתר, לביטוח לאומי, נחשבות למורכבות, בשל הצורך להוכיח את הזיקה בין הפעילות במהלכה נפגע העובד, לבין העבודה.

אירוע תאונתי בדרך מ/אל העבודה

אירוע תאונתי יכול להתרחש בדרכו של העובד מביתו או ממקום בו הוא לן, למקום העבודה או לחילופין בדרכו ממקום העבודה לביתו. כאשר מוגשת תביעה לביטוח לאומי בעקבות תאונה אשר ארעה בדרך, יבדוק ביטוח לאומי האם המקום בו ארעה התאונה, נמצא בדרכו הרגילה של העובד. לא פעם סוטה אדם מדרכו הרגילה לעבודה בכדי לעצור בבנק, להוריד ילד בגן, ללכת לרופא, ועם שובו לדרך הרגילה, מתרחשת תאונה. ישנה פסיקה עניפה של בית הדין הארצי לעבודה הקובעת באילו מקרים "תוקנה" הסטיה מן הדרך, וניתן להמשיך ולבחון את הדרך כדרכו הרגילה של העובד. ישנם מקרים בהם קיימת "הפסקה של ממש" בדרכו של העובד, ואשר מהווה עילה לדחיית התביעה. ישנן תאונות אחרות כגון נפילה במדרגות היורדות מן הבית החוצה, המעלות את השאלה באשר ל"תחום" בו נמצאות המדרגות.

להלן דוגמא להלכות אשר נפסקו ע"י בית הדין הארצי לעבודה בעניין זה:

  1. תאונה בשל סיבה פנימית (כגון סחרחורת) ללא כל תרומה של גורם חיצוני, אינה בגדר תאונת עבודה (דבע לט/ 0-107 המוסד לביטוח לאומי נגד סוזן סמסון פדע יא 141).
  2. נפילה במדרגות פנימיות של בית קוטג' לא תחשב כתאונת עבודה שהרי המדרגות הינן חלק מהמעון (דב שם/0-83 המוסד לביטוח לאומי נגד סלומון וקנין פדע יא 327).
  3. נדחתה תביעה של אדם שהותקף בדרך מהעבודה לביתו, לאחר שהוכח כי התקיפה כוונה אליו באופן אישי, ואינה קשורה כלל ל"סיכוני הדרך". (עבל 54/61 אליזבטה קסטנר - המוסד לביטוח לאומי פב"ל ז 61).
  4. עצירה בדרך מהעבודה למשך שעה לעריכת קניות, וחזרה לדרך הרגילה, מהווה הפסקה של ממש. (עבל 1004/01 המוסד לביטוח לאומי - אלגריה רבקה לוי, לא פורסם).

 

עילות תביעה נוספות

ישנם מקרים בהם תאונת עבודה עשויה להקנות למבוטח זכות לפיצויים לפי פוליסות ביטוח. לדוגמא, תאונת עבודה יכולה לזכות את הנפגע גם בפיצוי לפי פוליסת ביטוח חבות מעבידים או לפי פוליסת תאונות אישיות. פגיעה של ספורטאי מקצועי יכולה להיחשב כתאונת ספורט והנפגע יוכל לתבוע גם את פוליסת הביטוח לפי חוק הספורט. תאונה בדרך לעבודה יכולה אף להיות תאונת דרכים ולזכות את הנפגע בפיצויים מהחברה המבטחת. כאשר מדובר בתאונה בשטח ציבורי אשר נגרמה עקב רשלנות של הרשות המקומית עשויה לקום עילת תביעה לפיצויים נגד החברה המבטחת את הרשות המקומית ו/או נגד מזיק אחר.

תביעות עקב "אירוע תאונתי" עשויות להיות מורכבות ומסובכות, ומומלץ מאוד לקבל יעוץ וליווי של עורך דין לביטוח לאומי, וזאת כבר בשלב הגשת התביעה לביטוח לאומי.

מירב אפרים
עבדה כיועצת משפטית במוסד לביטוח לאומי כעשר שנים. מתמחה במימוש זכויות רפואיות וכספיות מול ביטוח לאומי, ייצוג בפני וועדות רפואיות ועוד.
עבדה כיועצת משפטית במוסד לביטוח לאומי כעשר שנים. מתמחה במימוש זכויות רפואיות וכספיות מול ביטוח לאומי, ייצוג בפני וועדות רפואיות ועוד.
מירב אפרים - עורכת דין
ת"א / בינימינה
03-5351553 054-2005424
קישור לאתר
ביטוח - ביטוח לאומי
תאריך: 1/2/2011
תגיות:   עורך דין ביטוח לאומי    תאונה    אירוע תאונתי   


פרסומות

שעות פתיחה
לקבלת שעות הפתיחה של סניפי ביטוח לאומי לחץ כאן
שעות פתיחה ביטוח לאומי
 

ממומן

מאמרים נוספים בתחום ביטוח - ביטוח לאומי

גמלת שמירת הריון / מירב אפרים
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, גמלת שמירת הריון משולמת כאשר אשה נעדרת מעבודתה בתקופת ההריון, בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב.
אם תלחם החוב לביטוח לאומי עשוי להעלם / מירב אפרים
קיבלתם יום בהיר אחד מכתב מהמוסד לביטוח לאומי המודיע לכם כי עליכםלהשיב לו סכום כסף נכבד מאחר והתברר כי תשלום הגמלאות לחשבון הבנק שלכם,לפני שנים נעשתה בטעות? מסתבר שהמקרה שלכם אינו מקרה פרטי.
תאונת עבודה – מינוי מומחה רפואי המשמש כפוסק בוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי / מירב אפרים
כאשר מוגשת לבית הדין תביעה בתאונת עבודה, עשוי בית הדין למנות מומחה רפואי ליתן חוות דעת.בית הדין הארצי קבע כי מומחים המשמשים כפוסקים בוועדות רפואיות, לא ימונו כמומחים – יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה.
מיהו נכה נזקק לפי הביטוח הלאומי? / מירב אפרים
נפגע עבודה עם נכות זמנית שאין ביכולתו לעבוד בשל הפגיעה ואין לו מקורות הכנסה אחרים, רשאי להגיש תביעה להכרה "כנכה נזקק". אם תאושר תביעתו יוכל להינות מהגדלת נכותו הזמנית ל-100% לתקופה של עד ארבעה חודשים.
אימתי תחשב תאונה כ"תאונת עבודה"? / מירב אפרים
פגיעה בעבודה, היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע, לפי חוק הביטוח הלאומי. תאונת עבודה היא תאונה אשר ארעה לעובד תוך כדי ועקב עבודה, וכן תאונה אשר ארעה בדרך אל העבודה וממנה. אימתי תחשב תאונה כ"תאונת עבודה" ?
חישוב גמלת שמירת הריון / מירב אפרים
כיצד תחושב גמלת שמירת הריון של אישה אשר בשל הריונה, נאלצה להפסיק עבודתה במקום עבודה אחד, אך המשיכה לעבוד במקומות עבודה אחרים?
הכרה בטינטון כפגיעה בעבודה / מירב אפרים
עם הוספת סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי בשנת 2005, קבע המחוקק תנאי סף לפיהם יקבע מתי יוכר טינטון כ"פגיעה בעבודה". לשון הסעיף השאירה מקום לפרשנויות שונות של הצדדים, דבר אשר הביא להתגבשותם של מבחנים שונים
תביעת לשון הרע נגד ביטוח לאומי / מירב אפרים
בת"א 22407/08 רונית הרפז זיו נגד ביטוח לאומי, הגישה התובעת תביעה לתשלום פיצויים בסך 52,000 ₪ בגין פרסום לשון הרע ע"י המוסד לביטוח לאומי. התובעת, גב' הרפז עבדה כמטפלת בביתה של אישה בשם אתי הירשמן מאז ח
קבלת נכות מירבית אינה שוללת בדיקה מחדש ע"י ועדה רפואית / מירב אפרים
מבוטח המקבל את מירב הזכויות עפ"י חוק הביטוח הלאומי רשאי להגיש תביעה לדון מחדש בנכותו או ערר לועדה רפואית לעררים, בכדי לממש את זכויותיו כנכה עפ"י חוקים אחרים.
נפגע עבודה זכאי גם לטיפולים בתחום הרפואה המשלימה / מירב אפרים
במרכז הערעור אשר הוגש לבית הדין הארצי לעבודה עמדה השאלה: האם טיפולים מתחום הרפואה המשלימה לנפגע עבודה ייחשבו כ"טיפול רפואי" ו"ריפוי" כמשמעותם בחוק ובתקנות. בית הדין השיב בחיוב.
מאמרים תפריט ראשי
שאלות ותשובות
יתרונות
אודות
הסבר
צור קשר
 
 
 
אודות | צור קשר | מפת האתר | אינדקס אתרים | sitemap | סניפים