תיירות בישראל – הזנחה מתמדת מצד הרשויות
ההזנחה התיירותית, האטימות כלפי התייר, חוסר ההשקעה במחשבה מעודדת תיירות הפכו לעובדה מצערת עימה נאלץ להתמודד מארגן התיירות הנכנסת.
האטימות מתחילה כבר עם הגעת התייר ארצה. לא משנה אם התייר יגיע לישראל משדה התעופה החדיש שלנו – נתב"ג או ממעברי הגבול – טאבה (גבול ישראל-מצרים), אלנבי, נהר הירדן או יצחק רבין (מעברי הגבול עם ירדן), תחבורה ציבורית סבירה הוא לא ימצא. בנתב"ג תנועת אוטובוסים דלילה, לא יעילה ולא משולטת דיה, תנועת הרכבות אינה פועלת סביב השעון בשונה מנלי תעופה אחרים בעולם וגולת הכותרת – התייר המגיע בשבת ימצא באולם מקבלי הפנים קפיטריה סגורה, תחנת רכבת נעולה ותחנות אוטובוס שאינן פועלות בשבת. לתייר המגיע למעברי הגבול היבשתיים מחכה קבלת פנים נוראית במעברי הגבול נהר הירדן ואלנבי בהם פועל אוטובוס שאטל בין המסופים שעל אף המרחק הזעום ביניהם הנסיעה בו אורכת שעות עקב העדר לו"ז , חוסר אכפתיות ואדישות. תחבורה ציבורית ממסופי הגבול כולם כמעט ואינה קיימת או קיימת בתדירות זעומה ביותר...בשורה התחתונה תייר המגיע ארצה צריך לחשב עשרות דולרים לצורך העברה משדה התעופה או מסוף הגבול לעיר אליה חפץ להגיע היות והתחבורה כולה מבוססת על מוניות או העברות באמצעות חברות נסיעות פרטיות.
שילוט לקוי, באנגלית שגויה או דהויה הפך כבר מזמן לנושא ללעג ולצחוק במדורי הסאטירה בעיתונות הישראלית, את התייר המנסה להתמצא בארץ הדבר כלל לא מצחיק.. עצוב לציין כי בנושא זה אנו מפגרים אף אחרי המדינה השכנה ירדן בה כל שלט כתוב באנגלית ברורה, בכתב גדול וקריא.
נושא התחבורה הציבורית בתוך הערים בישראל אף הוא מהווה רעה חולה ומפגע של ממש. השילוט על האוטובוסים ובתחנות הינו בעברית בלבד, כיצד אמור התייר לדעת על איזה אוטובוס לעלות?? העדר רכבת תחתית ואמצעי תחבורה יעילים אחרים בערים המרכזיות בארץ שמו אותנו כבר מזמן ללעג בעיניי התיירים המבקרים בארץ.
יום השבת הפך לסיוט הגדול ביותר של התייר העצמאי בישראל. אין תחבורה, מרבית המסעדות סגורות, מעלית השבת במלון גורמת לו להתמוטטות עצבים, תפריט ארוחת הבוקר עלוב יותר ואתרים רבים סגורים... לתייר הבא ארצה בפעם הראשונה אנו נראים כמדינה חשוכה של ממש ביום שבת... תיירים הלנים במערב ירושלים במלון ע"ב BB (לינה וארוחת בוקר), לא יכולים למצוא מסעדה ולו במרחק של 15 דקות הליכה מבית המלון שלהם...
העדר דירוג מלונות בישראל מאז שנת 2000 יצר מצב של תוהו ובוהו של ממש... מלונות עלובים מעזים בעזות מצח לכנות את עצמם כמלון 4*, מלונות 5* פשוטים מעזים לחייב מחירים שערורייתיים, לתאר עצמם כמלונות דלקס DLX ואף לחייב חיובים שונים ומשונים עבור כיוונים שונים, קומות מסוימות ועוד... תלונות של תיירים המבינים סטנדרטים מלונאיים עולמיים על בתי המלון בישראל הפך דבר שבשגרה. בהעדר גוף בלתי תלוי שיחייב את המלונות בסטנדרטים וייקטלג אותם בהתאם לרמתם האובייקטיבית ימשיך מארגן התיירות הנכנסת לשאת בעול פיצוי הלקוחות על רקע זה על לא עוול בכפו.
חודש אוקטובר 2010 התאפיין בכמות שיא של תיירים. מערכת התיירות קרסה כצפוי וכל זאת בוצע בשל זלזול, אטימות וחוסר אכפתיות שנמשכת זה שנים רבות במדינת ישראל בכל הנוגע לתיירות. התיירות הנכנסת יכולה להיות ענף כלכלי משמעותי ביותר בכלכלה המקומית, אך ללא התייחסות רצינית, עניינית, חושבת ומכובדת של ממשלות ישראל לשורת המחדלים שתוארה מעלה (רשימה חלקית ביותר) הדבר לא יקרה וחבל.
בתאריך 26 אוקטובר 2010 כחלק מהודעה לעיתונות שהוצאה ע"י הנהלת לשכת מארגני תיירות נכנסת נכתב בין היתר כי:
מדינת ישראל מחמיצה את הצמיחה והתעסוקה מהמשאב הלאומי
תיירות נכנסת לישראל
1. רקע
להלן השוואה בין התפתחות התיירות בישראל, תורכיה ומצריים בשנים 1971-2009
מספר חדרי מלון מספר תיירים
ארץ 1971 2009 1971 2009
ישראל 17,000 48,000 615,000 2,300,000
תורכיה 12,000 500,000 495,000 27,000,000
מצריים 10,000 200,000 415,000 12,000,000
פוטנציאל התיירות הנכנסת לישראל מעולם לא מומש !!!
הנתונים שהעלו ראשי לשכת מארגני התיירות הנכנסת זועקים לשמיים – אך אין שומע...
כמנכ"ל של חברת תיירות נכנסת המטפלת בתיירות עסקית, צליינית, פרימיום, טיולי בר מצווה וטיולי ישראל – ירדן – מצרים, לא נותר לי אלא להתבייש על הפיגור שלנו בתחום אל מול מדינות נכשלות כמצרים...
