השינוי הראשון הנכלל במסגרת תיקון 3 – החלת פנסיית חובה
הנושא הראשון שנכלל תחת תיקון 3 הוא נושא פנסיית חובה , הקובע כי כל אזרח במדינת ישראל בעל ותק של 6 חודשי עבודה לפחות זכאי לקרן פנסיה שתשולם על ידי מעבידו. באמצעות הסדר פנסיית חובה שנקבע במסגרת תיקון 3, יזכו כל העובדים לאמצעים להבטחת עתידם, כולל עובדים שמעולם לא קיבלו פנסיה ממעבידיהם ונאלצו לחסוך באופן עצמאי.
פנסיית החובה של תיקון מס 3 מאפשרת לכל העובדים בישראל להסתמך על קרנות הפנסיה כמקור הכנסה קצבתי בעת פרישה לפנסיה , במקום להסתמך על קצבת הבטחת הכנסה של ביטוח לאומי. חשוב לציין, כי תקנות פנסיית חובה הנכללות באותו תיקון 3 כוללים עובדים שכירים בלבד ועדיין אינן מתייחסות לעצמאיים.
שינוי שני הנכלל במסגרת תיקון 3 – המעבר מתשלום הוני לתשלום קצבתי
במסגרת תיקון 3 נקבע כי מי שפרשו מעבודתם החל מ-1 בינואר 2008, לא יוכלו עוד למשוך את כספי קופות הגמל כסכום חד פעמי, כפי שהותר עד תחילת החלתו של תיקון 3 (סכום הפטור ממס עד לתקרה מסוימת), כי אם לקבל את הכספים שנצברו עבורם בקופות הגמל כקצבה חודשית החייבת במס. מטרת התיקון בנקודה זו היא למנוע מהפורשים בעת פרישה לפנסיה לעשות שימוש בכל כספי הפרישה בבת אחת. תיקון 3 בסעיף זה חל הן על עצמאים והן על שכירים, ובמסגרתו הגדיר החוק שני סוגים של קופות גמל – קופת גמל משלמת לקצבה, המאפשרת משיכה קצובה ישירה של הכספים השמורים בה וקופת גמל שאינה משלמת לקצבה, ממנה ניתן למשוך כספים רק בעת העברתם לקופת גמל משלמת.
תיקון 3 , שינוי שלישי – אימוץ המודל הצ'יליאני לקביעת רמת הסיכון של מבוטחים בקרנות הפנסיה
עד לכניסתו של תיקון 3 ותחילת החלת המודל הצ'יליאני (המתוכנן להיכנס לתוקף בתחילת 2012), רמת הסיכון בהשקעה של מבוטחים בחסכון פנסיוני נקבעת ללא קשר לגילם. כעת, על פי תיקון 3, יקבעו 5 קבוצות גיל שונות שלכל אחת מהן רמת סיכון שונה הקובעת את נתח ההשקעה באפיקים רבי סיכון בתיק החיסכון. ככל שמתבגר החוסך כך רמת הסיכון שלו פוחתת, עד אשר בהגיעו לגיל הפרישה שואפת רמת הסיכון לאפס. כך, על פי התיקון רמת התנודתיות בתיק הולכת וקטנה, מה שמבטיח בטחון סולידי יותר עבור חוסכים מבוגרים. חוסכים שיבקשו לקבוע את רמת הסיכון שלהם באופן שונה, יוכלו לעשות כן באופן אקטיבי (כלומר, בהגשת בקשה מסודרת) - קופת גמל בניהול אישי
תיקון 3 , נושא אחרון – שקיפות של סוכן הביטוח כלפי מבוטחי הפנסיה
בהתאם לשינוי זה הנכלל תחת תיקון 3 לחוק קופות הגמל, הרי שכל סוכן פנסיה חייב לתת למבוטחיו את כל המסמכים המעידים על מאפייני החיסכון הפנסיוני שלו – התשואה המוצגת, רמות הסיכון, הרכב תיק ההשקעה וגובה דמי הניהול. על פי תיקון 3, נדרש גם סוכן הפנסיה לספק את כל המידע אודות הגופים הפיננסיים אותם הוא משווק ולחשוף את התגמולים הכספיים שהוא מקבל מכל אחד מהם. סעיף זה הוא הזוכה לביקורת הגדולה ביותר מצד מבקריו של התיקון, הגורסים כי אין בו דבר בכדי לשפר את ההסבר למבוטחים, וכי רבים מהם עדיין לא מבינים את הנאמר במסמכים המועברים אליהם.
