השומר מפא"י - אנוכי
את הפילוג לא המציא ברק – התנועה הקיבוצית ותנועת העבודה - ידעו פילוגים בעבר, ולכן זעקות השבר של הננטשים, נשמעות בכייניות וצבועות פוליטית.
צחוק ההיסטוריה – אנשי קדימה, שלאור העבר הקצר שלהם חייבים לשתוק, הם הם הצועקים הגדולים על ברק לרבות מופע מטהרי האוויר.
מהלך פוליטי מבריק של ברק – שתפס את מתחריו מבקריו – לא מוכנים.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
ובכן מה היה לנו.
נאומים חוצבי פוליטיקה, של נואמים מתוסכלים שמרגישים שכסאותיהם רועדים לאחרונה.
מופע לייזר – של "מטהרי אוויר" של מפלגה שקמה על בסיס עריקים, משתמטים, מושחתים הטוענים בחוצפתם, לשלטון, לפוליטיקה אחרת, נקייה, ישרה, אידיאולוגית ציונית.
הבה נראה ונבדוק – מי ומי במפלגת קדימה.
שר אוצר (לשעבר) בבית סוהר, ראש ממשלה (לשעבר) בדרך עם כתבי אישום, יו"ר וועדת חוץ וביטחון (לשעבר) – הורשע עם קלון.
והרי רשימת המצטרפים האחרונה – הרמטכ"ל (לשעבר) דן חלוץ – מגיע עם חבילה וגיבנת של כישלון חרוץ במלחמת לבנון השניה – לא נכס אלקטורלי. גלעד שרון – בן של, אח של, מורשע בעבירות חמורות הקשורות לפוליטיקה מלוכלכת, כשהוא עצמו ניצול מקרי של תיק האי היווני המורחב בתוספת מענק אינטרנט – מדודי אפל שהורשע בפלילים.
אליק רון (ניצב לשעבר) – מגיע עם גיבנת מ"וועדת אור", לחקירת פרשת הריגתם של 13 אזרחים ערביים, בהתפרעויות יום האדמה.
חיים רמון (לשעבר שר וח"כ), כיום יו"ר מועצת קדימה, הורשע בתקיפה מינית של קצינה בכניסה לישיבת ממשלה גורלית על מלחמת לבנון השניה. במקום לנשק את "המזוזה", בכניסה, העדיף לנשק קצינה. ובכך נתן דרור ללשונו וכתם על עתידו.
אנשי העבודה והמלאכה – שערקו, ברחו ממפלגת העבודה בראשותם של הנשיא הנוכחי מר פרס, יו"ר הכנסת (לשעבר) דליה איציק ושר (לשעבר) חיים רמון.
ואלה הנציגים של הציבור – השפוי, הנאור, האידיאולוגי, שרק טובת המדינה, תמיד לפניהם – הם לא חשבו על תפקידים, ולא על מנעמי השטלון, הכל נקי, הכל אידיאולוגי בלבד.
ואלה הקופצים בראש, ומאשימים את ברק הדואג לעצמו, לעתידו והורס מפלגות מקצועי.
ומה בקשר למפלגת רפ"י – מאיפה היא נולדה, לא מפילוג, ומה בקשר לפרס שעבר לרפ"י וחזר לעבודה.
רבותי המושבעים – ברק כשר ביטחון, הוא קלף מנצח עד כה, לפחות לפי הסקרים וברוח השוררת בציבור הרחב. וכאשר הציבור מאמין שהצמד ברק-נתניהו טוב לביטחון, טוב למדינה – "הכלבים" יכולים לנבוח חופשי ושיירת הימין תמשיך לנסוע.
הכימיה שלו עם נתניהו – מזכירה את המהלך של דיין, שהצטרף לממשלת האיחוד הלאומי בראשות מנחם בגין ז"ל.
אז אם ברק תכנן מהלך כמו דיין והצליח, (שניהם היו שרי ביטחון), אז כל הכבוד לו.
מהלך פוליטי מבריק – של ברק, שתפס את קבוצת מתנגדיו, מבקריו, משמיציו, לא מוכנים ועם המכנסיים למטה, בנוסח תרגיל "עוקץ" פוליטי מקצועי.
במקום להוביל מהלך – עליו הצביעו וקראו לבצעו, הם היססו, גמגמו וקיבלו תשובה מברק בצורת פילוג מפתיע, שהכריח אותם, לרוץ בבושת פנים ובבכיינות אופיינית לתקשורת כדי להתפטר, בטרם יפטרו אותם ויביישו אותם סופית.
ואם נסכם את האירועים האחרונים – ברק הקדים מכה למתנגדיו והנחית להם נוק אוט פוליטי, שאולי יעזור להם בדרך השלילה להתאושש במקצת.
התקשורת המגויסת והלא אובייקטיבית והלא מפרגנת – שידעה "לאתרג" את יקיריה או את תומכי האג'נדה הפוליטית שלהם, התנפלו על ברק ללא פרופורציה, גם בשל העלבון המקצועי שהם לא ידעו ולא צפו את האירועים וגם בשל העובדה שזו מחזק את נתניהו – "אהוב ליבם".
הגב' הראשונה של הפוליטיקה – ציפי לבני, החלה להשתולל בתקשורת ובכנסת, תוך זעקות שבר שזה הזמן לבחירות, כאשר ברור לה שהנושא בשלב זה יורד מהפרק. גישתה ותפיסתה הפוליטית המעשית הוכיחה פעם נוספת שהיא לא בשלה להנהגת המדינה ויהיו לכך תוצאות פוליטיות בעתיד.
ובשלב זה ותשקוט הארץ 40 יום וארבעים לילה
* הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, ראש לשכה של האלוף טל, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות ופרשן משפטי בהווה.
